מה היה חטאם של אדם וחווה כשהם אכלו מעץ הדעת

אלוהים אמר להם לא לאכול מעץ הדעת והם בכל זאת אכלו, וגם שיקרו לאחר מכן לאלוהים שהם לא אכלו

הם עשו סקס

שהם לא הקשיבו לה' שאמר להם לא לאכול

החטא? ה' אמר להם בבירור לא לאכול ממנו. (ואז הם גם שיקרו, ואז הם גם העבירו את זה הלאה במקום לקחת את האשמה עליהם)
העונש? היו כמה ולכל אחד בנפרד
למשל לאדם יהיה קושי בחיים ובפרנסה, לחוה יהיה קושי עם הילדים וגידולם וגם שהאדם ימשול בה,
ולנחש שהוא יזחול כל חייו והוא והאדם ילחמו וכו..

חטא של אכילת פרי עץ הדעת על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של ה'

חטא התעווה והם גם שיקרו לאלוהים

אלוהים אמר להם לא והם לא הקשיבו

אלוהים אמר להם לא לאכול והם כן אכלו וגם שיקרו לו אחר כך

הסיפור על אכילת פרי עץ הדעת מופיע בספר בראשית בתנ"ך. לפי הסיפור, האדם וחוה נאכלו מפרי עץ הדעת על ידי הנחש המשיך אותם לאכול ממנו, למרות שאלוהים ציינו להם שלא לאכול ממנו. על פי המסורת היהודית והנוצרית, המעשה הזה מסמל את החטא המקורי של האנושות, שגרם לנו לאבד את הגן העדן ולהכנס למצב החיים הקשה והמתמשכים שלנו כיום.

לפי המסורת, החטא של אדם וחוה היה בעיקרם להפר את צווי האל ולאכול מפרי העץ המסוכן, וכך להפר את הברית שלהם עם האל. מעשה זה מציג את האנושות ככלי להעלאת רצון האל, ולמדת מתוך חטאם כי התנגדות לצווי האל תוביל לסכנה ולמות.

שהקדוש ברוך הוא במפורש אמר להם לא לאכול ממנו והם אכלו, הנחש פיתה את חווה וחווה פיתתה את אדם.

שה' אמר להם לא לאכול והם אכלו

עברו על הציווי לא לאכול מעץ הדעת

ה' אמר להם שמותר לאכול הכל חוץ מזה והם אכלו את זה

הם לא הקשיבו לה' ואכלו מהתפוח למרות שאמר להם לא

שהם לא בירכו בורא פרי העץ.

שאלוהים אמר להם לא לאכול מהעץ הזה ומכל שאר העצים כן. יש מלא עצים הם פשוט התפתו.

אז הם לא אקשיבו לו.
הם אלשינו אחד על השני ואמרו שזה לא אשמתם הפילו את האשמה עם האחר.

זה לא דבר פשוט, בעקרון אדם הראשון אכל באונס, ולא מרצון, אבל חטאו היה שאמר 'האשה אשר נתת עימדי' וכאילו האשים בכך את הקב"ה שנתן לו אשה, וזו הייתה כפיות טובה מצדו
עוד עניין, הוא שהקב"ה ציווה לא לאכול, ואדם הראשון אמר בליבו 'נשים דעתן קלה' לכן אסר עליה גם לגעת בעץ, ולאמאמר לה שהוא אומר זאת מעצמו אלא כאילו זה ציווי הקב"ה. והיה לו במעשה זה 2 חטאים עיקריים א. שאמר דבר עצמו בשם הקב"ה. ב. שהיה צריך לסמוך על אשתו שתקשיב לדבריו אף כשהם באו ממנו ולא רק כשבאו מהקב"ה, ומחמת זלא סמך עליה הנחש טען ואמר לה שכמו שדברי ה' לא התקיימו כיוון שנגעה בעץ ולא נגזר עליה מיתה, כך גם אם תאכל ממנו לא יגזר עליה מיתה. כי לא ידעה שרק אכילה מחייבת מיתה וכדעיל.

ועוד, אדם הראשון נברא כדי להגיע למדרגה גבוהה יותר המכונה אדם קדמון והיא התיקון שלו, אבל מעליה יש מדרגה גבוה יותר שהיא האין סוף, ומחמת אהבתו לקב"ה רצה לעשות תיקון גדול יותר ולגיע אף לאין סוף, ובשביל זה היה צריך להיכנס לעומק הקליפות וכוחות הטומאה ולהפיל אותם שם, אבל בזה החא נפל בדקות גדולה, והשתמש בזה הנחש (ראש ועיקר כוחות הטומאה) כדי לקחת עליו שליטה, כי אדם ונחש זה אותו אחד, רק שאז הנחש היה חיצוני לאדם, היינו כשהיה האדם בשליטה, היה שם רק אדם, וכשהיה הנחש, היה שם רק נחש, ואירי חטא עץ הדעת הוא נכנס לתוך האדם והתערבב עימו בליבו, וכל רגע נתון יש בו גם את צד אדן שלו וגם צד נחש שלו בלב נלחמים על 'אחוזים' של שליטה.

ולמעשה החטא שלו היה שרצה להקדים את המאוחר ולדחוק את הקץ, כי גם אם היה מגיע לתיקונו, למדרגת אדם קדמון, בשלב מסויים היה מגיע גם למדרגת אור אין סוף, אבל רצה לקפוץ ישר למדרגת אור אין סוף ושם נפל, כי אסור לדחוק את השעה, ולסמוך על שכלו ויכולותיו.ף, גם אם זה בשביל לעשות נחת רוח לקב"ה.
ויוצא שזה קרה מחמת שסמך על חכמתו ואם כן זה נגרם מחמת גאווה, ולכן עיקר כל שורש העבירות והתאוות והחטאים, הם גאווה. כי חטא עץ הדעת הוא שורש ותחילת כל המציאות של החטאים.

שלפני כן היה רק טוב, אבל הם לא הבינו מה זה. היה צורך ליצור רע כדי שהטוב יתחיל להתקיים. לכן נאמר עץ הדעת שמעניק חכמה. לפני התפוח היו טפשים.

על פי הפשט רצו להיות כאלוהים ואכלו אפילו שאמר שלא

לפי הזוהר החטא היה חמור פי כמה

חח מבינה שגם לך יש מחר מתכונת בתנך ..

שהקדוש ברוך אמר להם לא לאכול מעץ הדעת והם בכל זאת אכלו ושיקרו לו אחר כך שלא אכלו