יש לי בעיות חברתיות קשות ואני שונאת את עצמי על זה

1. את פשוט מושלמת ואני די בטוחה שאם תציעי לכמה אנשים ולהיפגש לפעמים יהיו לך מלא חברים, את חייבת לדעת שאת שווה את זה, זה לא מביך, זה לא משפיל, זה נורמלי לחלוטין.
2.את ממש לא מוזרה, מדברת מישהי שבאה ממשטרת המוזרות, אני סופר מוזרה, לפעמים אני בעצמי לא מבינה מה אני אומרת ולפעמים אני מספרת סיפורים שנמשכים שעות בלי פואנטה בכלל, רק כי אני מספרת משהו שחשבתי שיצחיק וראיתי שזה בכלל לא מצחיק אף אחד אז המשכתי והמשכתי והמצאתי דברים, רק בשביל להצחיק(מה שלא ממש עובד, אני לא מצחיקה בעליל) אבל אני לא רוצה לדבר עלי עכשיו, בקיצור אל תתביישי,אני ממש בטוחה שאם תחמיאי (גם אם את לא מתכוונת לזה) זה פשוט יעשה לאנשים טוב על הלב וישתפר להם כל היום.
3. אני אולי ממש שונה ממך, אני כל הזמן צועקת ומנסה למשוך את תשומת הלב של כולם, קצת כמו פיקמי גירלז, אבל אף אחד לא שם לב אליי, לא משנה כמה אני מתאמצת, אני אפילו די בטוחה שלא תתייחסי לתגובה הזו בכלל כי אני סתם חופרת ומשעממת, אבל לפעמים טוב לפרוק. בקיצור, אני ממש מבינה מה זה להיות לבד, אף אחד לא מדבר איתי, ילדים משחקים במחשב שלי בלעדי(כן לכל ילד יש מחשב נייח על השולחן שלו) בקיצור אני מרגישה ממש חרא אז אני יכולה להבין אותך.


לסיכום אני הייתי ממש רוצה להכיר אותך, כי אולי אנחנו די שונות אבל את יכולה להבין אותי, אני חושבת שאת חברה נפלאה, בשביל להכיר יותר ילדים כדאי לך להחמיא הרבה גם בלי אומץ ולהזמין להיפגש... זהו בערך

שיואו כתבתי הרבה אמא

קודם כל בעיניי אין אדם שהוא מוזר.
מוזר זה משהו שהחברה הגדירה עם השנים.
משהו שהחברה הגדירה כשונה, כלומר משהו סובייקטיבי.
כל אדם הוא אחר וזה טוב.
אם את מוזרה בעינייך בגלל שאת חושבת שרק את מרגישה ככה אז את לא מוזרה, הרבה כמוך.
גם אנשים שנראים שיש להם חברים והם מסודרים עמוק בפנים יש סיכוי שיש להם חרדה חברתית.
אני לדוגמה בנס הכרתי 2 חברות טובות שמצילות אותי ומבחוץ אני נראת מסודרת.
אבל עמוק בפנים אני בודדה , אני מרגישה שכולם שופטים אותי וגם אני ביליתי המון זמן בשירותים לבד ובהפסקות.
אז כן , זה נורא קשוח.
אבל מה שעוזר לי אישית כדי לשמור על קשרים זה לפתוח קבוצות בווצאפ, לדבר.. ומהרגע שאת מכירה את הבנות לעומק הקשר פשוט זורם.
רק ההתחלה היא מה שקשה.
אני כן אגיד לך שאני עדיין מרגישה לבד. ואני כן לפעמים חושבת על מה יהיה אם הקשר ינותק עם חברות שלי, ואם אני אשאר ככה לנצח.
אבל למדתי שכדאי לזרום.
חיים פעם אחת.
תנסי להכיר.
מקסימום יחשבו שאת מוזרה. אז ?
גם עליי חשבו ועדיין חושבים.
מה רע כל כך בלהיות שונה?
להיות כמו כולם זה מה שרע