15 תשובות
המ...
זה לא רע.
זה קצת מבלבל אבל. יש פוטנציאל וכמובן גם הרבה מקום לשיפור.
נגיד הסוף קצת מבלבל.
זה נשמע קצת כמו יומן ואז פתאום זה מתחלף לציטוטים.
זה לא רע.
זה קצת מבלבל אבל. יש פוטנציאל וכמובן גם הרבה מקום לשיפור.
נגיד הסוף קצת מבלבל.
זה נשמע קצת כמו יומן ואז פתאום זה מתחלף לציטוטים.
שואל השאלה:
למה מבלבל? מה עוד בלבל אותך?
תןדה דאת אןמרת
למה מבלבל? מה עוד בלבל אותך?
תןדה דאת אןמרת
אנונימית
זה ממש טוב
הייתי רוצה לקרוא עוד
למרות שגם אותי זה בלבל כי זה היה כמו יומן בהתחלה
הייתי רוצה לקרוא עוד
למרות שגם אותי זה בלבל כי זה היה כמו יומן בהתחלה
שואל השאלה:
איך אני אשמה את זה אז כדי שזה לא יראה יומן?
איך אני אשמה את זה אז כדי שזה לא יראה יומן?
אנונימית
אהה וואו רגע עברתי על זה קצת ברפרוף עכשיו. המוח שלי קצת מבולבל בשעה הזאת. אוקיי, הבנתי.
זה אחלה. נחמד כזה.
סך הכל טוב, הייתי משפצת אולי כמה דברים אבל זה נחמד והייתי ממשיכה לקרוא.
נשמע קליל כזה.
זה אחלה. נחמד כזה.
סך הכל טוב, הייתי משפצת אולי כמה דברים אבל זה נחמד והייתי ממשיכה לקרוא.
נשמע קליל כזה.
זה דווקא יכול להיות חמוד בתור יומן.
כאילו שהיא מספרת מה קורה לה והכל שזה נשמע שזה הכיוון שלך נכון?
כאילו שהיא מספרת מה קורה לה והכל שזה נשמע שזה הכיוון שלך נכון?
שואל השאלה:
חהחהחה קליל זה ךא הולך להיות אבל ממש תודה
חהחהחה קליל זה ךא הולך להיות אבל ממש תודה
אנונימית
חחח בשמחה ובהצלחה!!
שואל השאלה:
לא זה לא טוב שזה יומן כי זה סתם קשה לכתוב הכל בצורת יומן
לא זה לא טוב שזה יומן כי זה סתם קשה לכתוב הכל בצורת יומן
אנונימית
היה חופש גדול נחמד סך הכל" מלמלתי לעצמי
רוב הזמן הייתי בדשא הבית השתזפתי חשבתי
כאילו ככה בערך
זה ממש טוב אבל זה קצת הפריע ובלבל
רוב הזמן הייתי בדשא הבית השתזפתי חשבתי
כאילו ככה בערך
זה ממש טוב אבל זה קצת הפריע ובלבל
את תפרסמי את זה ב-וואטפד?
שואל השאלה:
כן בעזרת ה אבל בעיקרון זה הפכם הראשונה שיש לי ספר עם עם ממש כיוון אז אני מקווה שזה יתקדם לי מהר ואני אפרסם באמת פרקים סלי לייבש אנשים יותר די
כן בעזרת ה אבל בעיקרון זה הפכם הראשונה שיש לי ספר עם עם ממש כיוון אז אני מקווה שזה יתקדם לי מהר ואני אפרסם באמת פרקים סלי לייבש אנשים יותר די
אנונימית
נגיד שכתבת "אמ טוב..." זה נותן לזה וויב של יומן
ובכללי גם ההמשך רק לקראת הסוף זה יוצא מזה קצת.
אולי תנסי לשנות את הטון שלה.
ובכללי גם ההמשך רק לקראת הסוף זה יוצא מזה קצת.
אולי תנסי לשנות את הטון שלה.
האמת שגם אני התחלתי לכתוב ספר
אני בעמוד ה6 כזה אולי 7 אפילו אני לא פירסמתי אני קודם רוצה שיהיה לי מספיק פרקים בשביל לא
לייבש אנשים כי אני הרבה פעמים לא יכולה לכתוב
אני בעמוד ה6 כזה אולי 7 אפילו אני לא פירסמתי אני קודם רוצה שיהיה לי מספיק פרקים בשביל לא
לייבש אנשים כי אני הרבה פעמים לא יכולה לכתוב
אוקיי אני אגיד לך בכנות באמת גם בתור מישהי שכותבת המון וקוראת המון, כל מה שאני אומרת זה בלי לפגוע זה נטו בשביל שתשתפרי
זה לא טוב מספיק
זה קלישאתי מאוד ומתאמץ מדי,
זה הרגיש לי כמו תחילת סרט אמריקאי כזה, כאילו ילדה אמריקאית כותבת יומן
זה לא מספיק לדעתי בשביל שזה יהיה בספר ונגיד שאנשים יקנו אותו, ואני אסביר לך למה זה קלישאתי
"טוב... מה זה אשמתי שאמא שכחה לקנות שעווה"
"סופיה סופיה, בואי למטה"
"רבצתי על הדשא בגינה לתפוס צבע"
"אם לא חוויות יספרו מה שעברתי הצבע יספר"
"קמתי לצלילי השיר דה לייזי סונג"
אליזבת בת ה9, גוני בן ה4...
הרגעתי את המלכה הזועפת...
כל אלה זה משפטים שהם לא נשמעים כאילו קורה פה משהו אמיתי, זה לא נגע בי, כשאת קוראת משהו את צריכה להתחבר אליו.
במיוחד ובמיוחד כשאת כותבת משהו וזה צריך להיות הכתיבה שלך והסגנון שלך, וזה מרגיש לי כמו כזה עוד מבוא לסרט אמריקאי שמושלבים בו הרבה פרטים לא רציפים של נערה ממוצעת שמתארת דברים שמעולם לא יקרו לאף אחד,
אף אחד לא יקום לשיר הזה של ברונו מארס כשהוא עייף ורובץ במיטה שלו כל היום, כי זה קלישאתי. למה? כי זה בידוק מה שהשיר שלו מספר וזה צפוי מדי
אני אומרת לך בכנות, חושבת שהיום כשיצאו כל כך הרבה דברים בסגנון הזה, אפשר ליותר, בטוחה שכשתכתבי משהו בסגנון האמיתי שלך ולא משהו רובוטי, משהו בקול שלך
זה יכול להיות לא רע, עד טוב עד מהמם.
זה תלוי בך,
כרגע לדעתי זה פשוט לא טוב מספיק בשביל שתפרסמי משהו כזה בחנות ספרים נגיד כי יש ככ הרבה דברים בסגנון הזה , בסגנון עלילה וסגנון סיפור שכזה ,
לא טוב מספיק בשביל שמישהו נגיד יכול לקרוא ולהגיד דבר כזה עוד לא ראיתי, או שיהנה נגיד ממשהו מסקרן. ולא כי את לא טובה בכתיבה אני בטוחה שאם את אוהבת את זה את יכולה לעשות הרבה יותר טוב.
זה לא טוב מספיק
זה קלישאתי מאוד ומתאמץ מדי,
זה הרגיש לי כמו תחילת סרט אמריקאי כזה, כאילו ילדה אמריקאית כותבת יומן
זה לא מספיק לדעתי בשביל שזה יהיה בספר ונגיד שאנשים יקנו אותו, ואני אסביר לך למה זה קלישאתי
"טוב... מה זה אשמתי שאמא שכחה לקנות שעווה"
"סופיה סופיה, בואי למטה"
"רבצתי על הדשא בגינה לתפוס צבע"
"אם לא חוויות יספרו מה שעברתי הצבע יספר"
"קמתי לצלילי השיר דה לייזי סונג"
אליזבת בת ה9, גוני בן ה4...
הרגעתי את המלכה הזועפת...
כל אלה זה משפטים שהם לא נשמעים כאילו קורה פה משהו אמיתי, זה לא נגע בי, כשאת קוראת משהו את צריכה להתחבר אליו.
במיוחד ובמיוחד כשאת כותבת משהו וזה צריך להיות הכתיבה שלך והסגנון שלך, וזה מרגיש לי כמו כזה עוד מבוא לסרט אמריקאי שמושלבים בו הרבה פרטים לא רציפים של נערה ממוצעת שמתארת דברים שמעולם לא יקרו לאף אחד,
אף אחד לא יקום לשיר הזה של ברונו מארס כשהוא עייף ורובץ במיטה שלו כל היום, כי זה קלישאתי. למה? כי זה בידוק מה שהשיר שלו מספר וזה צפוי מדי
אני אומרת לך בכנות, חושבת שהיום כשיצאו כל כך הרבה דברים בסגנון הזה, אפשר ליותר, בטוחה שכשתכתבי משהו בסגנון האמיתי שלך ולא משהו רובוטי, משהו בקול שלך
זה יכול להיות לא רע, עד טוב עד מהמם.
זה תלוי בך,
כרגע לדעתי זה פשוט לא טוב מספיק בשביל שתפרסמי משהו כזה בחנות ספרים נגיד כי יש ככ הרבה דברים בסגנון הזה , בסגנון עלילה וסגנון סיפור שכזה ,
לא טוב מספיק בשביל שמישהו נגיד יכול לקרוא ולהגיד דבר כזה עוד לא ראיתי, או שיהנה נגיד ממשהו מסקרן. ולא כי את לא טובה בכתיבה אני בטוחה שאם את אוהבת את זה את יכולה לעשות הרבה יותר טוב.