3 תשובות
את בטיפול פסיכולוגי?
אנונימית
את יכולה לפנות אליי בפרטי?
כל הכבוד לך שאת רוצה לספר. אני מבינה את הרצון שלך שישימו לב, וגם לי זה מוזר לפעמים שחברים שלי רואים רק את הצדדים השמחים שלי.
אבל, אם את לא נותנת להן לראות, אז הן כנראה לא ישימו לב לבד. לאו דווקא מחוסר אכפתיות, אלא כי לאנשים קשה לחשוב על תסריטים רעים לאנשים שחשובים להם.
הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות, הוא לשתף מיוזמה. אני יודעת שלפעמים זה מעצבן וגם יכול לך להתחיל לחשוב שזה על מה שאת רוצה לדבר עליו, אבל זה הדבר שיתחיל את השיחה. אם קשה לך סתם להתחיל לדבר על זה (שזה ממש מובן ובר הזדהות), אולי כדאי שתתחיל לדבר סתם על הנושאים שכואבים לך, באופן כללי ולאו דווקא ספציפית עליך. את וחברה/ות יכולות להתחיל לדבר על זה ומשם זה יעשה יותר קל.

אוקי חוץ מזה, ממה שאת מתארת אני ממליצה להתייעץ בדחיפות עם מטפל/ת רגשי/ת (בהנחה שאין לך כזו/ה כרגע) או בעל/ת הסמכה בנושא. תקופות רעות זה ממש לא כיף, בעיקר כשזה נוגע לביטחון שלך בגופך, ולכן צריך לעבוד כדי לגרום להן לעבור מהר יותר.
אנונימית