אני מרגישה שהבדידות הורגת אותי (זאת לא גדש על לא! שאלה עובדנית!)

אני לבד אני בודדה יש לי משפחה נהדרת אבל אני מעבירה את הזמן הפנוי שלי עם עצמי ואני משתגעת אפילו יש לי חברים דמיונים! יש לי איזה 4 חברות 1 ורבע מהן פעילות כביכול.. נומר כך... הן כמו כלום! כי אני תמיד לבד שאני מתקשרת עליהן אני מרגישה כאילו הן עושות לי טובה כאילו השיחה בשבילי ולא בשבילן הן אומרות "יש לי רק חצי שעה" מבינה שהן עסוקות אבל זה כאילו כמו לדבר עם פסיכולוג... ובגלל זה אני לא מתקשרת בקושי
.. כרגע שאני באמת נורא הובססיבית לחבר שיהנה בחברתית ובגלל זה הבנתי שאני פשוט צריכה חברות נורמליות רק שהבעיה שאני לא בעייתית עם חברות כי פשוט לי אני. נראת סגורה ואני נרטעת מלדבר עם ילדים שהן לא חברות וגם.. שיחה כזו אפשרית רק עם אחת מהן..
והחברות המגניבות שכל היום נמצעות אחת עם השניה זה פשוט עולם אחר ממני כי אני מתוייקת כחננה, אני עם החננות עם חצקונים על הפנים
. אני סגורה וכל זה..
אבל אני יודעת שאני אדם בן אדם נחמד אני יודעת את זה שאני יכולה להיות חברה מצויינת ושיהנו בחברתית אבל מרגישה שלפחות עם החברות אני יודעת שזה עניין (שלמרות שהן אוהבות אותי!) של...פשוט כל מה שאני שווה האומור שלי! שלא מצחיק אותם! קשיצאה לי לדבר עם בנות נורמליות הן צחקו מכל פיפס שיצא לי מהפה וזה היה מדהים! והחברות שלי לא צריכות שאני קרובה עליהן זה מרגיש כאילו הן לא צריכות אותי! אבל למרות שהידע הכללי שלי הוא 0 לצערי.. (משהו שאני מנשה לעבוד עליו) אני איננטילגנטית לעזור להן מכל הלב אבל הן פשוט לא כאלה שצריכות את זה.. הן לא נפתחות עלי.. וזה גורם לי להרגיש שבגלל שהדברים האלה לא מנוצלים איתן שפשוט אין לי כלום ודאני לא שווה ובגלל זה אני מרגישה ככה בבית ספר לפחות אני מנשה להיות שווה בלימודים [שלא תביננו אותי לא נכון לימודים זאת מתראה נעלה!]
[ושטיבנו אותי יותר טוב היה לי קשה חברתית ביסודי ואז הקורונה מה שלא גרם לעניין להשתפר ובגלל זה פעם לא הייתה לי מצד אחד אף חביה טובה יותר בבית הספר מבחינה חברתית ובאותה זמן תקופה גרועה יותר בבית הספר ] אז עם קראתם באמת תודה❤ השמח
שתיעצו
לי ..