אמא שלי מתייחסת אליי כאילו אני ילדה קטנה.

אני בת 22, בחורה בוגרת ועצמאית בסה"כ אבל אמא שלי מתייחסת אליי כאילו אני ילדה קטנה וזה מחרפן אותי. לדוג' עושה לי סרטים על אם אני יוצאת מאוחר ואם אני יוצאת מאוחר כמובן שאני צריכה לחזור הביתה עד שעה מסוימת ואם זה לא קורה היא מתקשרת אליי מיליון פעמים. מתעצבנת אם אני יוצאת מפעם בשבוע וכמובן חייבת פרטים מלאים על כל מקום שאני יוצאת אליו. זה בלתי נסבל!! דיברתי איתה על זה עשרות פעמים וכל פעם השיחה נגמרת בזה שהיא אומרת שמותר לה ושהיא אמא שלי ואני מנגד אומרת לה שאני כבר לא ילדה קטנה ויכולה לקבל החלטות לדוג' כמו למאת בשעה מאוחרת עם חברים באופן ספונטני ושאני לא צריכה לקבל על זה ריבים ועצבים מהצד שלה. כל שיחה נגמרת בחוסר הסכמה מוחלט שלה למצב שבו אני נמצאת וכמובן שזה חוזר על עצמו ושום דבר לא משתנה. מה לעשות? אובדת עצות