אני כותבת משהו בווטפאד זה סבבה בתור התחלה?

הייתי מאוד קרובה אליו , הרגשתי את הנשימות הכבדות שלו בכל רגע נתון "אתה יודע למה אני אוהבת את המחסן הזה?" "לא" "כי הדבר היחיד שמסביבנו זה היער, ולשמחתי עצים לא מדברים" אמרתי והצמדתי את האקדח חזק יותר לגרון שלו והרגשתי את הפחד שלו, "אז עם אתה לא רוצה להיות הבא ברשימות הנעדרים ג'ו קריסט, אתה חייב להסביר לי למה אתה מוכר את הציוד שלנו?" "לא" הוא אמר וניסה לזוז אבל הצמדתי את ידו לקיר המתכת,הפכתי את האקדח ונתתי לו אגרוף בבטן בעזרתו , הוא נפל ואני עמדתי מעליו עם אקדח מכוון לראש "דבר!" צעקתי עליו "אני.. אני.. , אהה" הוא גימגם, הוצאתי את המחסנית והכנסתי כדי להבהיר לו שלא אכפת לי לירות בו "אני רוצה לנקום באבא שלך" התכופפתי והצמדתי את האקדח לרקה שלו "תמיד לא אהבתי אותך, אבל אבא שלי לא רצה לפטר אותך , הוא אמר שהוא סומך עליך, אבל אתה בחרת אחרת, ביי ג'ו היה תענוג לעבוד איתך" אמרתי בחיוך ויריתי בו, יצאתי החוצה והלכתי למסוק שחיכה לי , "אדיוט!" שמעתי מרחוק ואז שמעתי ירייה, לא הבנתי מאיפה זה הגיע אבל אז קלטתי שהרגל שלי מדממת רצתי למסוק ונפלתי פנימה "כוסאמק", השומר ראש שלי (פאול) ישר הטיס את המסוק משם אבל רון דאג לי "סליחה מראש" הוא אמר והוציא את הכדור מהרגל שלי,הדבר הבא שאני זוכרת זה את פאול רץ מלפני עם אקדח בהיכון ומדבר למכשיר קשר , מאחורי רצים כמה מאבטחים עם אקדחים גם הם ורון מחזיק אותי ומנסה לעצור את הדם שלי מלצאת תוך כדי, הוא קולט שאני פותחת עיניים ומנסה להשאיר אותי ערה "הכל יהיה בסדר" הוא לוחש לי אבל אני מצליחה לשמוע אותו "רון" אני בקושי מצליחה לדבר אבל אני חייבת שהוא ישמע את זה , אני חייבת שאני ישמע את זה , הוא חייב לדעת שאני עדיין אוהבת אותו.