לאחרונה אני באה לאימונים מבואסת

משמעת עצמית.
לא כל מי שמתאמן(לרוב אלו שרואים עליהם שהם מתאמנים- אלו שיש להם גוף חטוב- יפה) לא תמיד יש להם מוטיבציה.
הרוב מגיע ממשמעת עצמית..
כמובן, שאת צריכה להקשיב לעצמך ולא לעשות הכל בלי רגש ומחשבה בכלל..
אבל לפעמים סתם לא בא- זה לא סיבה לא להתאמן.
לדעתי.
אם זה פחות חשוב לך- אז.. אל תעשי

שואל השאלה:
אוף איך עובדים על המשמעת

לא חושבים.
את צריכה לעשות משהו?
קומי תעשי.

להמשיך למרות הכאב וחוסר הרצון.
תנסי לחשוב, למה את לא אוהבת את זה יותר?
אלו התרגילים? המאמן? המקום? האנשים?
את מתאמנת עם מוזיקה? אולי משהו כבר משעמם אותך בזה ומיצית את העניין

שואל השאלה:
מיציתי פשוט
אני עדיין לא אוותר על האימון אבל זה פשוט ניהיה גרוע יותר כל אימון

אה, זאת הבעיה. הבנתי.
תראי, מה שאומרים לך שבכל אימון את נהיית חזקה יותר... זה לא תמיד נכון.
לפעמים את נתקעת באיזו שהיא נקודה שהאימונים מתחילים להיות טיפה יותר קשים למרות שאת על אותו משקל, אותו, מספר חזרות והכל אותו הדבר.
מה שאת צריכה לעשות זה אולי לקחת שבועה חופש ולתת לגוף שלך לנוח. כמו כן את יכולה להמשיך להתאמן ולנסות אולי להעלות משקלים או חזרות. תנסי מה שמתאים לך. לכל אחד מתאים משהו אחר.

ניסית אולי גם מוזיקה?

שואל השאלה:
קיבלתי התקף חרדה משום מקום
באימון
אני חושבת שאני אקח הפסקה כי זה היה מאוד אינטנסיבי נפשית
תודה על העזרה