קץ לחיים בכוונת תחילה ביהדות

כן אסור להיתאבד

כן אם אני לא טועה זה כניסה ישירה לגיהנום למי שמאמין

שואל השאלה:
שוב חוזר -השאלה לא על המתאבד ,היא על אנשים שגמרו לאותו אדם להתאבד וגמרו לו "לאבד את נפשו"

בטוח יש לזה עונש למעלה

כן, אסור להתאבד. היהדות אוסרת.

כנראה עונש חמור בשמיים, הם גרמו לו לרצוח את עצמו במזיד, אפילו שזה במזיד.
הם גורם לא קטן. הם גרמו לו לעשות את זה, וזה חמור לא פחות. ^^

כן, איסור חמור.
זה לא כניסה לגיהנם, אלא למקום חמור יותר - כף הקלע.

הקב"ה יתבע את אותו אחד:


"וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ" (בראשית ט, ה).

רש"י
ואך את דמכם" - אף ע"פ שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה - את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו

"לנפשותיכם" - אף החונק עצמו, אע"פ שלא יצא ממנו דם

כתוב שאחד כזה הוא רשע הגדול ביותר (כי האדם קרוב אצל עצמו):

"המאבד עצמו לדעת - הוא רשע שאין למעלה ממנו, שנאמר "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרש,. ובשביל יחיד, נברא העולם. וכל המאבד נפש אחת מישראל - מאבד עולם מלא. ולכן אין מתעסקין עמו לכל דבר. לא קורעין ולא מתאבלין עליו, ואין מספידין אותו. אבל קוברין אותו, ומטהרין אותו, ומלבישין אותו תכריכין. כללו של דבר, כל שהוא משום כבוד החיים עושין לו (ולעניין אמירת קדיש, עיין בחתם סופר יורה דעה סימן שכו, ואמרי אש סימן קכב. ועיין תשובות רד"ך בית ל) (קיצור שולחן ערוך, סימן רא, סעיף א).

רק לקב"ה יש סמכות להחליט מתי יגיע הסיום של החיים: "ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, [ועל כרחך אתה נולד], ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" (אבות, פרק ד, משנה כב).

העונש יהיה מאוד חזק כלפי אלא שגרמו לו ולכן עלינו לכבד כל אדם באשר הוא. ולגרום לכולם מסביבנו לשמוח ולחייך ולאהוב את עצמם ואותנו. או כמו שנאמר במסכת אבות:
הוא היה אומר: כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.

יש בעיה עם זה
זה בא מהמקום של לקחת את החיים שלך לפני שאלוקים החליט
כאילו לערער על ההחלטה שלו

איסור חמור מאוד.

אדם כזה כל המצוות שעשה בחייו הכל נמחק (יביע אומר, רוחות מספרות)