אם אתה צריך את האיום של עונש כדי להיות אדם טוב, אתה לא אדם טוב

הגיוני מאוד
משהו לחשוב עליו

לא נכון. כי הסביבה משפיעה עלינו, ואנשים מגיבים בצורות שונות למצבים שונים. אז יש בן אדם שכשיש כללים וחוקים שאומרים לו מה מותר ומה אסור כמו נגיד אם אתה רוצה אתה הולך לכלא, אז זה עוזר לו באמת ומוציא ממנו את הצד הטוב ביותר שלו. בכולנו יש צדדים רעים וצדדים טובים, ןואצל כל אחד זה יוצא אחרת

יפה

אפשר להסתכל על זה בצורה שונה
שהשאלה היא מה העונש עזר האם הוא שינה את הדעה?
האם הוא גרם לי לרצות לעשות את מה שעשיתי
או שעשיתי אך ורק מחמת העונש

השאלה הזאת אולי נראית אובייקטיבית, אבל זה לא בדיוק כך. יש פה שאלה נוספת שמסתתרת, והיא "מה זה אני?".

האם אני - זה האדם ששומע לחוקי המדינה או החברה, או שאני - זה איך שאני מתנהג ללא כל חוק שיגביל אותי?

לדעתי, צריך להתייחס לאדם שלא מושפע משום חוק כאדם עצמו. לדוגמה, בזמן מלחמת העולם השנייה, נתנו לנאצים חופש לפגוע באנשים בכל צורה שהם ירצו, ולמרות זאת היו אנשים שעזרו והצילו חיים. ולכן אדם טוב, הוא לא כזה רק כאשר יש חוקים.

אבל יש גם כאלה שחולקים על הדעה הזו, ואומרים שאין סיבה לבנות מודל על מקרים קיצוניים, והרבה יותר נכון להתייחס למצב הרגיל.

כמו שאמרתי, שאלה סובייקטיבית.

משפט מאוד יפה, נותן הגיון
האם אני מסכים איתו? עדיין לא גיבשתי דעה

לא מסכים