9 תשובות
מזדהה איתך לגמרי
תקשיבי תצאי לאנשהו לא משנה גם אם זה לרחוב תתחילי בזה
תעשי דברים גם אם זה לבד בשביל לנסות לצאת מהמגעל של להישאר בבית ולהכנס למחשבות וזה
תקשיבי תצאי לאנשהו לא משנה גם אם זה לרחוב תתחילי בזה
תעשי דברים גם אם זה לבד בשביל לנסות לצאת מהמגעל של להישאר בבית ולהכנס למחשבות וזה
קצת מזדהה לצערי :(
אנונימי
מבינה אותך. ממליצה לך לנסות להסתובב, אפילו אם זה בשכונה שלך. ככה סתם לרדת אפילו ולעשות סיבוב. תנסי קצת להשתחרר ולהירגע, לנשום אוויר. מניסיון זה מרגיע ועוזר ממש
היום שלי עבר סבבה
לדעתי תנסי ללכת לחדר זעם זה חדר שאת יכולה לשבור בו דברים וכולי תחפשי בגוגל מידע נוסף
לדעתי תנסי ללכת לחדר זעם זה חדר שאת יכולה לשבור בו דברים וכולי תחפשי בגוגל מידע נוסף
אני ממש מבין אותך, תקשיבי הכל זה תקופות החיים, אם את רוצה באמת לשפוך הכל אני פה לקראתך מוכן ורוצה לשמוע הכל, שלחי לי הודעה בפרטי ונדבר, אני עוד מעט בן 16
אני מזדהה עם זה מאוד. זה עצוב. 3>
לכולם כאן במיוחד לך תקראו את זה ותפנימו :)
הייתי ככה במצב שלכם שנתיים לצערי
שסיימתי תתיכון התחלתי להרגיש ככה בדיוק והייתי לבד ולא יצאתי ואפחד לא באמת חיפש אותי לא חברות לא חברים לא ניסיתי להכיר אף בן זוג כי פשוט לא הלך לי כלום ולא הלך לי עם גברים והתייאשתי כי ראיתי שהם מחפשים רק דבר אחד ונכנסתי לדיכאון ככה חצי שנה ואז התגייסתי ושנתיים שלא יצאתי הייתי חוזרת חמשושים וסוגרת כל שבת שלישית וככה שנתיים שלמות עד השיחרור, והמצב שלי עדין לא השתפר הרגשתי אותו דבר..
ישבתי חצי שנה בבית אחרי השיחרור רק ישנה עד הערב הולכת לישון רק בבוקר כמה בערב רק במיטה לא יוצאת מהמיטה והיה לי סבבה למדתי לחיות עם זה ובאמת קיבלתי את המצב שלי כי עשיתי סוויץ' במוח והתחלתי לקבל את זה ולא הרגשתי פתאום בודדה הרגשתי שאני זורמת עם החיים ולא אומרת לעצמי כמה שיום יום מתבזבז לי על זה שאני לא עושה כלום כי גם לא עבדתי ואז התעוררתי על עצמי והלכתי לעשות מועדפת סיימתי אותה ויום אחד חברה אמרה לי בואי לישיבה אצלי בבית עברתי לגור עם הבן זוג שלי אולי תמצאי חתן והיא צחקה כזה אמרתי יאלה נזרום
זרמתי הגעתי והיה לי סבבה היה כיף פגשתי שם מישהו והתאהבנו ממבט ראשום התחלנו להגיע לשם יום אחרי יום לשבת אצלה והתחלתי להסתכל עליו והוא עלי ומיום ליום התחלנו להתקרב עד שביקשתי ממנה את המספר שלו ושלחתי לו הודעה למחרת התנשקנו והיום אנחנו חודש ביחד ואני הכי שמחה שיש כי הוא ממלא אותי והוא הגבר הראשון שישלי איתו משהו אמיתי ורציני והוא באמת מחק לי את כל הדיכאון וכל הבדידות הזו שהרגשתי והחוסר ביטחון
מה אני באה להגיד? זה רק תקופות וזה יעבור אל תתייאשו כל דבר מגיע בזמן שלו ואלוהים מתכנן לכל אחד את הדרך שלו ואת מה שמגיע לו ואם לא עכשיו? אז אחר כך
הייתי ככה במצב שלכם שנתיים לצערי
שסיימתי תתיכון התחלתי להרגיש ככה בדיוק והייתי לבד ולא יצאתי ואפחד לא באמת חיפש אותי לא חברות לא חברים לא ניסיתי להכיר אף בן זוג כי פשוט לא הלך לי כלום ולא הלך לי עם גברים והתייאשתי כי ראיתי שהם מחפשים רק דבר אחד ונכנסתי לדיכאון ככה חצי שנה ואז התגייסתי ושנתיים שלא יצאתי הייתי חוזרת חמשושים וסוגרת כל שבת שלישית וככה שנתיים שלמות עד השיחרור, והמצב שלי עדין לא השתפר הרגשתי אותו דבר..
ישבתי חצי שנה בבית אחרי השיחרור רק ישנה עד הערב הולכת לישון רק בבוקר כמה בערב רק במיטה לא יוצאת מהמיטה והיה לי סבבה למדתי לחיות עם זה ובאמת קיבלתי את המצב שלי כי עשיתי סוויץ' במוח והתחלתי לקבל את זה ולא הרגשתי פתאום בודדה הרגשתי שאני זורמת עם החיים ולא אומרת לעצמי כמה שיום יום מתבזבז לי על זה שאני לא עושה כלום כי גם לא עבדתי ואז התעוררתי על עצמי והלכתי לעשות מועדפת סיימתי אותה ויום אחד חברה אמרה לי בואי לישיבה אצלי בבית עברתי לגור עם הבן זוג שלי אולי תמצאי חתן והיא צחקה כזה אמרתי יאלה נזרום
זרמתי הגעתי והיה לי סבבה היה כיף פגשתי שם מישהו והתאהבנו ממבט ראשום התחלנו להגיע לשם יום אחרי יום לשבת אצלה והתחלתי להסתכל עליו והוא עלי ומיום ליום התחלנו להתקרב עד שביקשתי ממנה את המספר שלו ושלחתי לו הודעה למחרת התנשקנו והיום אנחנו חודש ביחד ואני הכי שמחה שיש כי הוא ממלא אותי והוא הגבר הראשון שישלי איתו משהו אמיתי ורציני והוא באמת מחק לי את כל הדיכאון וכל הבדידות הזו שהרגשתי והחוסר ביטחון
מה אני באה להגיד? זה רק תקופות וזה יעבור אל תתייאשו כל דבר מגיע בזמן שלו ואלוהים מתכנן לכל אחד את הדרך שלו ואת מה שמגיע לו ואם לא עכשיו? אז אחר כך
אשמח לדבר איתך בפרטי אהובה
ואו מצטערת לשמוע לרוב לכולם יש את זה וזה בסדר זה קורה פשוט תשמחי את עצמך ותעשי דברים שאת אוהבת
באותו הנושא: