11 תשובות
אנחנו לא אוכלים קטניות אבל כל אחד והמנהגים שלו
מותר לאכול זה כשר
חלק *מחמירים* כי פעם זה היה בשקים עם חמץ או משהו
קיצר אפשר
חלק *מחמירים* כי פעם זה היה בשקים עם חמץ או משהו
קיצר אפשר
שואל השאלה:
חברים אני רוצה לשמוע דעות אישיות שלכם
, מה החכמים אומרים על זה?
חברים אני רוצה לשמוע דעות אישיות שלכם
, מה החכמים אומרים על זה?
אורז זה קטניות
ספרדים לרוב נוהגים שכן לאכול
אבל אשכנזים נוהגים שלא כי פעם היו מאחסנים את הקטניות בשקים של קמח והיה נדבק בזה פירורים וזה היה חמץ.
למרות שהיום כבר לא עושים את זה בטל הטעם לא בטל המנהג
ספרדים לרוב נוהגים שכן לאכול
אבל אשכנזים נוהגים שלא כי פעם היו מאחסנים את הקטניות בשקים של קמח והיה נדבק בזה פירורים וזה היה חמץ.
למרות שהיום כבר לא עושים את זה בטל הטעם לא בטל המנהג
לא הבנתי מה הקשר דתיים?
שואל השאלה:
אז מה דעתך האישית
אז מה דעתך האישית
אורז זה קטניות
זה תלוי לפי מנהג
יש כאלה שכן אוכלים ויש כאלה שלא
זה תלוי לפי מנהג
יש כאלה שכן אוכלים ויש כאלה שלא
בעיקר האשכנזים מחמירים שלא לאכול קטניות מחשש שיהיה שם חמץ כי פעם שמו את זה באותם שקים של החיטה
זה לא דעה, זה עניין של מנהג
אשכנזים לא יכולים לאכול קטניות וספרדים כן יכולים
אשכנזים לא יכולים לאכול קטניות וספרדים כן יכולים
אנונימי
כן. והסבר מעט יותר ארוך:
יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָאֹרֶז וְכָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּמוֹ חוּמוּס, שְׁעוּעִית, אֲפוּנָה, עֲדָשִׁים וְעוֹד, אֵינָם חָמֵץ כְּלָל וְעִקָּר, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר לְאָכְלָם בְּפֶסַח.
אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ שְׂדוֹת הַחִטָּה וְהַקִּטְנִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים גַּרְעִינֵי חִטָּה לִשְׂדוֹת הַקִּטְנִיּוֹת וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְלֹא כֻּלָּם בְּקִיאִים הָיוּ לִבְרֹר אֶת הַקִּטְנִיּוֹת הֵיטֵב לְבַל תִּשָּׁאֵר שָׁם שׁוּם חִטָּה. לֹא פַּעַם קָרָה שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים בְּפֶסַח גַּרְגֵּר חִטָּה בַּתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. אִי לְכָךְ, בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ עַל עַצְמָם חֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְבָרְרָם כַּהֹגֶן. מִלְּבַד זֹאת, פְּעָמִים רִבּוֹת הָיוּ מְיַבְּאִים אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּשַׂקֵּי הַקֶּמַח, וְהָיָה נִדְבָּק קֶמַח בָּאֹרֶז, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם לְחָמֵץ גָּמוּר. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַמְשִׁיך בְּמִנְהָגָם, מִשּׁוּם "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".
מקור: "חג הפסח בהלכה ובאגדה"
יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָאֹרֶז וְכָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּמוֹ חוּמוּס, שְׁעוּעִית, אֲפוּנָה, עֲדָשִׁים וְעוֹד, אֵינָם חָמֵץ כְּלָל וְעִקָּר, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר לְאָכְלָם בְּפֶסַח.
אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ שְׂדוֹת הַחִטָּה וְהַקִּטְנִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים גַּרְעִינֵי חִטָּה לִשְׂדוֹת הַקִּטְנִיּוֹת וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְלֹא כֻּלָּם בְּקִיאִים הָיוּ לִבְרֹר אֶת הַקִּטְנִיּוֹת הֵיטֵב לְבַל תִּשָּׁאֵר שָׁם שׁוּם חִטָּה. לֹא פַּעַם קָרָה שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים בְּפֶסַח גַּרְגֵּר חִטָּה בַּתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. אִי לְכָךְ, בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ עַל עַצְמָם חֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְבָרְרָם כַּהֹגֶן. מִלְּבַד זֹאת, פְּעָמִים רִבּוֹת הָיוּ מְיַבְּאִים אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּשַׂקֵּי הַקֶּמַח, וְהָיָה נִדְבָּק קֶמַח בָּאֹרֶז, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם לְחָמֵץ גָּמוּר. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַמְשִׁיך בְּמִנְהָגָם, מִשּׁוּם "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".
מקור: "חג הפסח בהלכה ובאגדה"
באותו הנושא: