4 תשובות
אל תדאגי
יש לך עוד חודשיים עם מלווה לילה, את יכולה לבקש מהם לנהוג איתך הרבה וכשתרגישי מוכנה תעלי על הכביש
יש לך עוד חודשיים עם מלווה לילה, את יכולה לבקש מהם לנהוג איתך הרבה וכשתרגישי מוכנה תעלי על הכביש
הדבר הראשון שעושים כשרואים/עושים תאונה זה לעלות מיד על הכביש בחזרה - באמת אחרת מה שאת מתארת קורה, חוטפים טראומה
מהסיטואציה עכשיו יש לך כמה אפשרויות:
1. טיפול פסיכולוגי כזה או אחר
2. רענון אצל המורה נהיגה (להסביר לו את המצב כזה ולעשות 2-3 שיעורים שתצברי שוב ביטחון)
3. להכריח את עצמך
(אני אישית הייתי הולך על 2 במקרה שלך ומשם מכריח את עצמי לעלות על הכביש כמה שיותר)
מדבר בחור עם "פזמ נהיגה" של כבר איזה 150 אלף קילומטר בשנתיים שלוש (ועל זה שרו את "זה רכב חברה")
מהסיטואציה עכשיו יש לך כמה אפשרויות:
1. טיפול פסיכולוגי כזה או אחר
2. רענון אצל המורה נהיגה (להסביר לו את המצב כזה ולעשות 2-3 שיעורים שתצברי שוב ביטחון)
3. להכריח את עצמך
(אני אישית הייתי הולך על 2 במקרה שלך ומשם מכריח את עצמי לעלות על הכביש כמה שיותר)
מדבר בחור עם "פזמ נהיגה" של כבר איזה 150 אלף קילומטר בשנתיים שלוש (ועל זה שרו את "זה רכב חברה")
אנונימי
להתחיל לנסוע עם אנשים שאת אוהבת ומרגיעים אותך בזמנים שאת לא לחוצה ואין לחץ בכבישים
לאט לאט תתרגלי
בהצלחה אחותי ומזל טוב על הרישיוןן
לאט לאט תתרגלי
בהצלחה אחותי ומזל טוב על הרישיוןן
אין הרבה מה לעשות. פשוט תנהגי הרבה. לי זה עזר. להיות זהירים, מרוכזים בנהיגה ולנהוג. לבסוף זה ישתחרר לך. אני חיכיתי עד גיל 21 לעשות רישיון כי פחדתי וגם אז לקח לי הרבה זמן. היום אני נהנה מנהיגה מאוד ואני נוהג ממש טוב...
באותו הנושא: