אני פוגעת בעצמי ולא יודעת איך לספר את זה, יש למישהו עצה?

תכתבי במכתב זה יותר קל מלהגיד תכתבי נגיד למישהו שאת יכולה לסמוך עליו כמו הורים דודה אח מה שבא לך

תספרי
אם כתבת את כל זה ואמרת שאת רוצה להפסיק אז זאת לגמרי קריאה לעזרה, ומי שקורא לעזרה מאמין שהיא אכן קיימת.
תספרי למפקדת או למי שאת סומכת עליו, והם כבר ידאגו לך.
הכל יהיה בסדר 3>

אמא

היי אנונימית יקרה,
שומעת שאת מתמודדת עם פגיעה עצמית ואת מתלבטת איך לספר על כך למפקדת שלך.

מבינה שמתסכל אותך לשמוע שאומרים לך "פשוט להפסיק עם זה" ולא מבינים כמה זה לא פשוט עבורך "פשוט להפסיק".
כמה מייאש כשלא מבינים שאת מנסה בכל כוחך אבל מתעוררות בך חרדות שאת מתקשה להכיל, שאת מנסה להיאבק בהן אבל ברגע של פגיעה עצמית את מקבלת הקלה רגעית מכל המתח... אבל עם מחיר של חרטה מטלטלת שמגיעה לאחר מכן.
מניחה שזה גורם לך להרגיש שלא מגלים אמפתיה לקושי שאת חווה, ששופטים אותך בגללו, ולא מבינים שאת נאבקת בתוך מעגל שאת נלחמת להפסיק.

קוראת שאת מותשת מהמלחמה עם הפגיעה העצמית, שאת רוצה לבקש עזרה, אבל תוהה איך...
כמה לא מובן מאליו שאת רוצה לדבר על זה ולבקש עזרה. לפעמים לעשות "את הצעד הראשון" מרגיש מבלבל, מבינה אותך.

יקרה, את לא חייבת להישאר עם ההתלבטות לבד.
מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית במרחב נטול שיפוטיות שבו אפשר לדבר על כל מה שעובר עליך, בקצב שלך וכמה שמתאים לך לשתף. אפשר לחשוב ביחד איך הכי מתאים לך לספר למפקדת.

מחכים לך עוד הערב.

שלך,
מתנדבת סה"ר.