14 תשובות
לא
לא
לא
אתה מתקרב לאסלם אבל כתבת בס''ד?
ולשאלה- לא
ולשאלה- לא
לא
שמע גם אני בסופו של דבר יש רק אל אחד לא משנה איך תקרא לו
לא, הוא סתם הזה דברים.
אנונימי
ברור שלא, הוא לא נביא.
1. מוחמד לא כתב את הקוראן!
בשונה מתורת ישראל, שנכתבה על ידי משה רבנו מפי ה', וניתנה לכל עם ישראל בדור המדבר, להבדיל אלפי הבדלות - הקוראן כלל לא נכתב על ידי מוחמד. למעשה מסופר בו כי מוחמד לא ידע קרוא וכתוב... הקוראן הועבר בעל פה לתלמידים שכתבו אותו לאחר מותו, וערכו אותו שוב ושוב במשך שנים רבות.
2. הקוראן העתיק מספרי התנ"ך ומחז"ל.
יש בו העתקות מספר משלי, קהלת, איוב ואפילו פרקי אבות מן המשנה היהודית, כמו גם אגדות שהועתקו מבראשית רבה. לדוגמה המשנה המפורסמת "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד', ה') הועתקה בשמו של מוחמד לקוראן (סורה 5, 32). כל זאת מובן לאור העובדה שמוחמד הכיר יהודים בתקופתו ושמע על יהדותנו.
3. הקוראן חסר סדר.
מטעם זה, הקוראן איננו מסודר ולא מאורגן כמו התנ"ך, אלא נראה כמו שברי רעיונות וזכרונות, בפרק אחד מספר על יציאת מצרים ובפרק אחר יספר לפתע על אדם וחווה.
4. הקוראן מלא בטעויות.
המוסלמים לא היו בקיאים בתנ"ך, לכן בקוראן שיבושים ושגיאות היסטוריות חמורות. כך, לדוגמה, "המן" ממגילת אסתר מופיע בסיפור יציאת מצרים כיועצו של פרעה, ומסופר בו כי פרעה רצה לבנות את מגדל בבל שיגיע עד לשמים (סורה 40, 36-37); בתיה בת פרעה הופכת לאשתו של פרעה; עקידת יצחק הוחלפה בקוראן ל"עקידת ישמעאל"... כמו כן, מוחמד הושפע מהנצרות, ולכן חשב את ישו ואמו מריה לנביאים וצדיקים. עוד יש לציין כי הקוראן מציין את יציאת מצרים ומסירת ארץ ישראל לבני ישראל, ובשום מקום לא מובטחת הארץ לערבים. למעשה, העיר הקדושה לאסלאם נקראת "מכה", ונמצאת בערב הסעודית; כיפת הסלע היא רק אחד מהמקומות הקדושים לאסלאם, אף על פי שירושלים כלל לא מוזכרת בקוראן.
רוב המוסלמים לא יודעים עובדות אלה, כי האסלאם לא נועד לאנשי ספר. בשונה מהיהודים, שקוראים את פרשת השבוע ולומדים תורה, אצל המוסלמים לא קיימת קריאה מסודרת בקוראן. למעשה, התפילה המוסלמית כוללת רק את שמונת הפסוקים הראשונים של הקוראן, אחריהם יש סדרה של השתחוויות על הקרקע, ושוב חוזרים על אותם פסוקים
5. מוסלמים טוענים שהיהודים זייפו את התנ"ך.
את הסתירות לקוראן מן התנ"ך תירצו המוסלמים בתירוץ המצחיק, כי היהודים זייפו את התנ"ך במטרה לסתור את אמונת מוחמד... זאת לאחר שהתנ"ך כבר הופץ בעולם ותורגם לשפות שונות מאות שנים לפני היוולדו של מוחמד. התנ"ך היהודי תורגם כידוע ללטינית (בתרגום השבעים, והועבר גם בידי נוצרים), ומגילות זהות של התנ"ך נמצאו עוד מתקופת בית המקדש השני (מגילות מדבר יהודה), זהות בלשונן לתנ"ך שלנו.
הטעויות החמורות בקוראן מוכיחות כמובן שמקורו שקרי, ונכתב מפי השמועה. אם מוחמד היה יודע קרוא וכתוב, וקורא את התנ"ך בצורה מסודרת, ודאי לא היה מלמד את תלמידיו טעויות שכאלה.
6. מוחמד לא היה איש של שלום.
בגיל צעיר התחתן עם אלמנה מבוגרת ועשירה, וכאשר נפטרה - השתמש בכספיה כדי לשכור שכירי חרב, ושפך דם רב כדי לסלול את שלטונו בקרב העמים הישמעאלים, בתוכם טבח גם יהודים (חפשו בגוגל: "קרב ח'ייבר"). לאחר שהביס את יהודי הכפר, לקח לעצמו כ'שלל' את אשתו של אחד היהודים שטבח באכזריות רבה: "בעלה, כנאנה אבן אבי אלרביע, נלקח אף הוא בשבי. מוחמד רצה להתנקם בו נקמה אכזרית. הוא ציווה להביאו אליו ודרש ממנו למסור לו את אוצרות משפחת אבי אלחוקיק שהכילו מרגליות וכלי הזהב ועדיים. כנאנה סירב. מוחמד ציווה לענותו ולסרוק את בשרו במסרקות ברזל ובשיפודים לוהטים. אחרי כן התיזו את ראשו. מוחמד ציווה לרצוח גם את אחיו סאלם. את צפיה, אשת הנרצח, הכריח לעבור ולצפות בגופות ההרוגים"!
צפיה, היהודיה המסכנה בת ה-17, נלקחה בכוח על ידי מוחמד, והייתה לאחת מנשותיו. עוד יהודיה שבויה שלקח בכוח היתה ריחאנה: "אחרי קרב השוחה שניהל מוחמד, לקח כשפחה את ריחאנה, במקורה בת שבט בני נדיר ואלמנתו של אחד מבני שבט בנו קורייזה היהודים".
כמו כן לא בחל בגיל: מוחמד התחתן עם ילדה בת 9 בשם "עאישה". אין צריך לומר שמעולם לא דרש את הסכמתן.
7. המוסלמים משתחווים לאבן של עובדי אלילים.
המוסלמים משתחווים לכיוון העיר מכה, בפני אבן שחורה קטנה שדבוקה לקיר קוביה (הכעבה). המקום אליו מתפללים היה בעברו מקדש של עובדי אלילים, ואבן זו נעשתה לשם עבודה זרה, עד שמוחמד הגיע למקום ו"קידש" את האבן השחורה... אחת מחמשת המצוות העיקריות של האסלאם הוא לעלות לרגל ולהשתחוות בפני האבן השחורה הזו.
בשונה מתורת ישראל, שנכתבה על ידי משה רבנו מפי ה', וניתנה לכל עם ישראל בדור המדבר, להבדיל אלפי הבדלות - הקוראן כלל לא נכתב על ידי מוחמד. למעשה מסופר בו כי מוחמד לא ידע קרוא וכתוב... הקוראן הועבר בעל פה לתלמידים שכתבו אותו לאחר מותו, וערכו אותו שוב ושוב במשך שנים רבות.
2. הקוראן העתיק מספרי התנ"ך ומחז"ל.
יש בו העתקות מספר משלי, קהלת, איוב ואפילו פרקי אבות מן המשנה היהודית, כמו גם אגדות שהועתקו מבראשית רבה. לדוגמה המשנה המפורסמת "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד', ה') הועתקה בשמו של מוחמד לקוראן (סורה 5, 32). כל זאת מובן לאור העובדה שמוחמד הכיר יהודים בתקופתו ושמע על יהדותנו.
3. הקוראן חסר סדר.
מטעם זה, הקוראן איננו מסודר ולא מאורגן כמו התנ"ך, אלא נראה כמו שברי רעיונות וזכרונות, בפרק אחד מספר על יציאת מצרים ובפרק אחר יספר לפתע על אדם וחווה.
4. הקוראן מלא בטעויות.
המוסלמים לא היו בקיאים בתנ"ך, לכן בקוראן שיבושים ושגיאות היסטוריות חמורות. כך, לדוגמה, "המן" ממגילת אסתר מופיע בסיפור יציאת מצרים כיועצו של פרעה, ומסופר בו כי פרעה רצה לבנות את מגדל בבל שיגיע עד לשמים (סורה 40, 36-37); בתיה בת פרעה הופכת לאשתו של פרעה; עקידת יצחק הוחלפה בקוראן ל"עקידת ישמעאל"... כמו כן, מוחמד הושפע מהנצרות, ולכן חשב את ישו ואמו מריה לנביאים וצדיקים. עוד יש לציין כי הקוראן מציין את יציאת מצרים ומסירת ארץ ישראל לבני ישראל, ובשום מקום לא מובטחת הארץ לערבים. למעשה, העיר הקדושה לאסלאם נקראת "מכה", ונמצאת בערב הסעודית; כיפת הסלע היא רק אחד מהמקומות הקדושים לאסלאם, אף על פי שירושלים כלל לא מוזכרת בקוראן.
רוב המוסלמים לא יודעים עובדות אלה, כי האסלאם לא נועד לאנשי ספר. בשונה מהיהודים, שקוראים את פרשת השבוע ולומדים תורה, אצל המוסלמים לא קיימת קריאה מסודרת בקוראן. למעשה, התפילה המוסלמית כוללת רק את שמונת הפסוקים הראשונים של הקוראן, אחריהם יש סדרה של השתחוויות על הקרקע, ושוב חוזרים על אותם פסוקים
5. מוסלמים טוענים שהיהודים זייפו את התנ"ך.
את הסתירות לקוראן מן התנ"ך תירצו המוסלמים בתירוץ המצחיק, כי היהודים זייפו את התנ"ך במטרה לסתור את אמונת מוחמד... זאת לאחר שהתנ"ך כבר הופץ בעולם ותורגם לשפות שונות מאות שנים לפני היוולדו של מוחמד. התנ"ך היהודי תורגם כידוע ללטינית (בתרגום השבעים, והועבר גם בידי נוצרים), ומגילות זהות של התנ"ך נמצאו עוד מתקופת בית המקדש השני (מגילות מדבר יהודה), זהות בלשונן לתנ"ך שלנו.
הטעויות החמורות בקוראן מוכיחות כמובן שמקורו שקרי, ונכתב מפי השמועה. אם מוחמד היה יודע קרוא וכתוב, וקורא את התנ"ך בצורה מסודרת, ודאי לא היה מלמד את תלמידיו טעויות שכאלה.
6. מוחמד לא היה איש של שלום.
בגיל צעיר התחתן עם אלמנה מבוגרת ועשירה, וכאשר נפטרה - השתמש בכספיה כדי לשכור שכירי חרב, ושפך דם רב כדי לסלול את שלטונו בקרב העמים הישמעאלים, בתוכם טבח גם יהודים (חפשו בגוגל: "קרב ח'ייבר"). לאחר שהביס את יהודי הכפר, לקח לעצמו כ'שלל' את אשתו של אחד היהודים שטבח באכזריות רבה: "בעלה, כנאנה אבן אבי אלרביע, נלקח אף הוא בשבי. מוחמד רצה להתנקם בו נקמה אכזרית. הוא ציווה להביאו אליו ודרש ממנו למסור לו את אוצרות משפחת אבי אלחוקיק שהכילו מרגליות וכלי הזהב ועדיים. כנאנה סירב. מוחמד ציווה לענותו ולסרוק את בשרו במסרקות ברזל ובשיפודים לוהטים. אחרי כן התיזו את ראשו. מוחמד ציווה לרצוח גם את אחיו סאלם. את צפיה, אשת הנרצח, הכריח לעבור ולצפות בגופות ההרוגים"!
צפיה, היהודיה המסכנה בת ה-17, נלקחה בכוח על ידי מוחמד, והייתה לאחת מנשותיו. עוד יהודיה שבויה שלקח בכוח היתה ריחאנה: "אחרי קרב השוחה שניהל מוחמד, לקח כשפחה את ריחאנה, במקורה בת שבט בני נדיר ואלמנתו של אחד מבני שבט בנו קורייזה היהודים".
כמו כן לא בחל בגיל: מוחמד התחתן עם ילדה בת 9 בשם "עאישה". אין צריך לומר שמעולם לא דרש את הסכמתן.
7. המוסלמים משתחווים לאבן של עובדי אלילים.
המוסלמים משתחווים לכיוון העיר מכה, בפני אבן שחורה קטנה שדבוקה לקיר קוביה (הכעבה). המקום אליו מתפללים היה בעברו מקדש של עובדי אלילים, ואבן זו נעשתה לשם עבודה זרה, עד שמוחמד הגיע למקום ו"קידש" את האבן השחורה... אחת מחמשת המצוות העיקריות של האסלאם הוא לעלות לרגל ולהשתחוות בפני האבן השחורה הזו.
אנונימי
8. לפי האסלאם, רוב האנושות הולכת לגיהנום.
היהדות היא דת של שלום עולמי, היא לא דורשת מהעמים להתגייר, אלא רק לקיים שבע מצוות בני נח (לא לרצוח, לא לגנוב, לא לנאוף וכדומה), עליהם יזכו לחלק בעולם הבא. אולם האסלאם היא דת שנועדה רק למוסלמים, ולפי אמונתם - כל מי שלא מאמין במוחמד, דינו לגיהנום נצחי של חיתוך איברים ושריפה... לפי שיטתם, מיליארדי נוצרים ומיליארדי סינים והודים - דינם אחד, לגיהנום. מובן שהנוצרים סוברים אותו הדבר, שכל מיליארדי המוסלמים שלא מאמינים באלוהיהם הצלוב דינו לגיהנום. מובן שהשכל הישר דוחה מכל וכל אמונה מרושעת כזו כלפי אלוקים, שוודאי שופט בצדק וברחמים את כל ביליוני בריותיו, ודורש מהם בראש ובראשונה את ליבם הטוב ומעשיהם הטובים. קשה להאמין שלפי דתות אלה, כל מיליוני היהודים שנטבחו בשואה באכזריות הולכים לאחר מכן לגיהנום רק משום שלא האמינו במוחמד/בצלוב. כידוע, 80% מהאנושות לא מאמינה במוחמד, כך שלפי אמונתם, רוב האנושות הולכת לאבדון נורא, ורק המוסלמים יזכו לגן-עדן. כך אמר מוחמד לפי הקוראן: "כל יהודי או נוצרי ששומע עלי (מוחמד), אבל לא מאמין שנשלחתי כנביא, הוא יהיה אורח נוסף בגיהנום של אש" (book 1, hadith 293).
אמונה קיצונית כזו, שאינה שופטת בהגיון את האנושות, ודאי איננה דת של צדק או של רחמים, ומובן שלא יכולה להיות דברו האמתי של אלוקים.
9. התנ"ך קובע שאלוקים לא יוותר לעולם על עמו הנבחר ועל תורתו.
ההפרכה הגדולה ביותר לאסלאם נמצאת בעובדה הפשוטה, שהמוסלמים מאמינים בנביאי ישראל, ביציאת מצרים ומעמד הר-סיני שנעשה לעיני כל עם ישראל. כלומר הם מודים בתורתנו הקדושה, אך סבורים שאלוקים הנצחי ("קורא כל הדורות מראש") שינה לפתע את דעתו וביטל את הברית עם ישראל. זהו שקר פשוט, לאור העובדה שפסוקים רבים בתורה מבטיחים שה' לא יוותר על בני ישראל ותורתו הקדושה. בפסוקי התנ"ך יש נבואות והבטחות שסותרות לחלוטין את האמונה במוחמד והקוראן: "חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם" (ויקרא י"ז, ז'), "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם - ברית עולם, ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם"! (שמות ל"א, ט"ז), "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה', מעתה ועד עולם" (ישעיהו נ"ט, כ"א) - ה' מצווה לשמור את תורתו לנצח, ומכאן שמצוותיו לא יתבטלו לעד. בנוסף לכך, ה' מבטיח לשמור על עם ישראל ולגאול אותנו באחרית הימים: "בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ד', ד'), "כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם" (מלאכי ג', ו'), "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו, כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי" (דברים ל"א, ט"ז), "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" (דברים ד', ל').
"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם - להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוקיהם. וזכרתי להם ברית ראשונים, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגויים, להיות להם לאלוקים, אני ה', אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" (ויקרא כ"ו, מ"ד).
"ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל', ג').
הנביאים מדברים על גאולת ישראל באחרית הימים, משיח ישראל ובניית בית המקדש השלישי בירושלים (ישעיהו פרק ב', פרק י"א, פרק ס"א, ירמיהו פרק ט"ז ועוד רבים).
פרקים ופסוקים מפורשים אלה סותרים כל נביא-שקר בדור מאוחר יותר שיבוא לסתור אותם, שיטען לבטל את מצוות התורה או הבחירה בעם ישראל. כך למעשה אומרת התורה על נביאי שקר שבאים לבטל את המצוות: "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם. אחרי ה' אלוקיכם תלכו ואותו תיראו, ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו ובו תדבקון. והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת, כי דיבר סרה על ה' אלוקיכם המוציא אתכם מארץ מצריים והפודך מבית עבדים - להדיחך מן הדרך, אשר ציווך ה' אלוקיך ללכת בה, וביערת הרע מקרבך" (דברים י"ג, ד').
הרי לנו התייחסות מפורשת בתורה לנביאי שקר כמו מוחמד וישו שבאו לבטל את תורת ישראל ולהדיח את בני ישראל.
10. התגלות יחיד מול התגלות המונית.
לפי הקוראן, מוחמד ראה את המלאך גבריאל במערה. כלומר האסלאם מבוסס על התגלות של אדם יחיד, אשר מיליוני אנשים מתבקשים להאמין לסיפורו. תארו לכם פירמידה הפוכה, שעל קצה הזעיר ניצבים מיליוני אנשים, כך בנויה האמונה במוחמד.
אין מקום להשוות זאת לאמונת התורה הקדושה. להבדיל אלפי הבדלות, משה רבנו לא ביקש מעם ישראל לשמור את התורה על פי התגלות פרטית בסנה הבוער, אלא לאחר נסים בקנה מידה ארצי: עשר המכות, קריעת ים סוף, עמוד האש והענן, ונבואה המונית במעמד הר-סיני.
ה' כרת ברית עם כל בני ישראל, נגלה לפני 3 מיליון איש בהר-סיני ועשה לנו אותות ומופתים אדירים שמוכיחים את שליטתו בעולם. זו ההוכחה לתורת ישראל: נסים אדירים ומעמד הר-סיני.
לפיכך, לא ייתכן שה' יכרות ברית חדשה עם המוסלמים או הנוצרים ללא נסים אדירים ומעמד הר-סיני נוסף שיוכיח זאת. מי שכורת ברית לפני 2 עדים, לא יכול לבטל את החוזה בלי 2 עדים. בורא עולם שכורת ברית לפני 3 מיליון איש כמובן לא יבטל אותה בפני עד בודד (מוחמד, שלטענתו נגלה אליו מלאך במערה). זו ההפרכה הגדולה ביותר לאסלאם והנצרות, בעובדה הפשוטה שהיא מבוססת על התגלות יחיד - אשר באה לבטל התגלות המונית שנעשתה לעיני כל ישראל.
היהדות היא דת של שלום עולמי, היא לא דורשת מהעמים להתגייר, אלא רק לקיים שבע מצוות בני נח (לא לרצוח, לא לגנוב, לא לנאוף וכדומה), עליהם יזכו לחלק בעולם הבא. אולם האסלאם היא דת שנועדה רק למוסלמים, ולפי אמונתם - כל מי שלא מאמין במוחמד, דינו לגיהנום נצחי של חיתוך איברים ושריפה... לפי שיטתם, מיליארדי נוצרים ומיליארדי סינים והודים - דינם אחד, לגיהנום. מובן שהנוצרים סוברים אותו הדבר, שכל מיליארדי המוסלמים שלא מאמינים באלוהיהם הצלוב דינו לגיהנום. מובן שהשכל הישר דוחה מכל וכל אמונה מרושעת כזו כלפי אלוקים, שוודאי שופט בצדק וברחמים את כל ביליוני בריותיו, ודורש מהם בראש ובראשונה את ליבם הטוב ומעשיהם הטובים. קשה להאמין שלפי דתות אלה, כל מיליוני היהודים שנטבחו בשואה באכזריות הולכים לאחר מכן לגיהנום רק משום שלא האמינו במוחמד/בצלוב. כידוע, 80% מהאנושות לא מאמינה במוחמד, כך שלפי אמונתם, רוב האנושות הולכת לאבדון נורא, ורק המוסלמים יזכו לגן-עדן. כך אמר מוחמד לפי הקוראן: "כל יהודי או נוצרי ששומע עלי (מוחמד), אבל לא מאמין שנשלחתי כנביא, הוא יהיה אורח נוסף בגיהנום של אש" (book 1, hadith 293).
אמונה קיצונית כזו, שאינה שופטת בהגיון את האנושות, ודאי איננה דת של צדק או של רחמים, ומובן שלא יכולה להיות דברו האמתי של אלוקים.
9. התנ"ך קובע שאלוקים לא יוותר לעולם על עמו הנבחר ועל תורתו.
ההפרכה הגדולה ביותר לאסלאם נמצאת בעובדה הפשוטה, שהמוסלמים מאמינים בנביאי ישראל, ביציאת מצרים ומעמד הר-סיני שנעשה לעיני כל עם ישראל. כלומר הם מודים בתורתנו הקדושה, אך סבורים שאלוקים הנצחי ("קורא כל הדורות מראש") שינה לפתע את דעתו וביטל את הברית עם ישראל. זהו שקר פשוט, לאור העובדה שפסוקים רבים בתורה מבטיחים שה' לא יוותר על בני ישראל ותורתו הקדושה. בפסוקי התנ"ך יש נבואות והבטחות שסותרות לחלוטין את האמונה במוחמד והקוראן: "חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם" (ויקרא י"ז, ז'), "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם - ברית עולם, ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם"! (שמות ל"א, ט"ז), "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה', מעתה ועד עולם" (ישעיהו נ"ט, כ"א) - ה' מצווה לשמור את תורתו לנצח, ומכאן שמצוותיו לא יתבטלו לעד. בנוסף לכך, ה' מבטיח לשמור על עם ישראל ולגאול אותנו באחרית הימים: "בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ד', ד'), "כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם" (מלאכי ג', ו'), "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו, כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי" (דברים ל"א, ט"ז), "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" (דברים ד', ל').
"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם - להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוקיהם. וזכרתי להם ברית ראשונים, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגויים, להיות להם לאלוקים, אני ה', אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" (ויקרא כ"ו, מ"ד).
"ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך, והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל', ג').
הנביאים מדברים על גאולת ישראל באחרית הימים, משיח ישראל ובניית בית המקדש השלישי בירושלים (ישעיהו פרק ב', פרק י"א, פרק ס"א, ירמיהו פרק ט"ז ועוד רבים).
פרקים ופסוקים מפורשים אלה סותרים כל נביא-שקר בדור מאוחר יותר שיבוא לסתור אותם, שיטען לבטל את מצוות התורה או הבחירה בעם ישראל. כך למעשה אומרת התורה על נביאי שקר שבאים לבטל את המצוות: "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם. אחרי ה' אלוקיכם תלכו ואותו תיראו, ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו ובו תדבקון. והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת, כי דיבר סרה על ה' אלוקיכם המוציא אתכם מארץ מצריים והפודך מבית עבדים - להדיחך מן הדרך, אשר ציווך ה' אלוקיך ללכת בה, וביערת הרע מקרבך" (דברים י"ג, ד').
הרי לנו התייחסות מפורשת בתורה לנביאי שקר כמו מוחמד וישו שבאו לבטל את תורת ישראל ולהדיח את בני ישראל.
10. התגלות יחיד מול התגלות המונית.
לפי הקוראן, מוחמד ראה את המלאך גבריאל במערה. כלומר האסלאם מבוסס על התגלות של אדם יחיד, אשר מיליוני אנשים מתבקשים להאמין לסיפורו. תארו לכם פירמידה הפוכה, שעל קצה הזעיר ניצבים מיליוני אנשים, כך בנויה האמונה במוחמד.
אין מקום להשוות זאת לאמונת התורה הקדושה. להבדיל אלפי הבדלות, משה רבנו לא ביקש מעם ישראל לשמור את התורה על פי התגלות פרטית בסנה הבוער, אלא לאחר נסים בקנה מידה ארצי: עשר המכות, קריעת ים סוף, עמוד האש והענן, ונבואה המונית במעמד הר-סיני.
ה' כרת ברית עם כל בני ישראל, נגלה לפני 3 מיליון איש בהר-סיני ועשה לנו אותות ומופתים אדירים שמוכיחים את שליטתו בעולם. זו ההוכחה לתורת ישראל: נסים אדירים ומעמד הר-סיני.
לפיכך, לא ייתכן שה' יכרות ברית חדשה עם המוסלמים או הנוצרים ללא נסים אדירים ומעמד הר-סיני נוסף שיוכיח זאת. מי שכורת ברית לפני 2 עדים, לא יכול לבטל את החוזה בלי 2 עדים. בורא עולם שכורת ברית לפני 3 מיליון איש כמובן לא יבטל אותה בפני עד בודד (מוחמד, שלטענתו נגלה אליו מלאך במערה). זו ההפרכה הגדולה ביותר לאסלאם והנצרות, בעובדה הפשוטה שהיא מבוססת על התגלות יחיד - אשר באה לבטל התגלות המונית שנעשתה לעיני כל ישראל.
אנונימי
שואל השאלה:
ורגע מי זה משה אז?
ורגע מי זה משה אז?
משה רבנו אדון הנביאים. כמה נקודות לדמותו הנעלית, שבלתי ניתנת לתיאור.
1. משה בן עמרם היה "אדון הנביאים", שליח ה' לגאול את עם ישראל ממצרים, מוסר התורה לישראל ומנהיגם במדבר. משה נולד במצרים בזמן שבני ישראל היו משועבדים שם, ובלידתו היתה אמו בת 130. רבנו בחיי כתב שהקב"ה "מכין" את גואלם של ישראל, משה רבנו ולכן: "סמך פרשת הגואל (הולדת משה) לפרשת השעבוד והגלות, להורות - שהזמין הקב"ה רפואה למכה".
2. משה גדל כנסיך בבית פרעה. אין התורה מפרטת קורות חייו של משה, למעט במקרים בודדים. אחד מהם הוא יציאת משה מארמון פרעה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו". פירש רש"י - שעלה לגדולה, שמנהו פרעה על ביתו. כלומר שקיבל משרת מלכות בארמונו של פרעה ושימש בתפקיד כנסיך מצרי. ואמנם אעפ"כ בוחר הוא לראות בסבל של עם ישראל, כי הגידו לו אשר הוא יהודי, והיה חפץ לראותם בעבור שהם אחיו. והנה נסתכל בסבלותם ועמלם ולא היה יכול לסבול (רמב"ן), ונתן עיניו ולבו להיות מצר עליהם.
3. אין זה דבר נדיר למצוא אדם שיסכים לעזור לבני הקהילה שלו, או לשותפיו או לשכניו, אמנם, יותר קשה למצוא אדם עשיר לדוגמא שיפתח צער של ממש כלפי מצוקתו של עני. ככל שהזולת מרוחק יותר במעמדו, במצבו הכלכלי, ובהגדרת קהילתו, כך קשה יותר מצד האדם לפתח הזדהות והשתתפות בצער זולתו. מה שאין כן משה רבנו ע"ה למרות שהיה מבית חשובי מצרים חש על בשרו ממש את צערם של אותם עבדים, וזוהי רמה מופלאה של מידת "ואהבת לרעך כמוך".
4. משה הניח כל מנעמי המלוכה וכל כוחות של שררה ואף את מעמדו כנסיך שכח כדי לראות בעיניו וכדי להעצים את חוויית ההזדהות עם אחיו הסובלים. משה חיפש את הנשיאה בעול, וחיפש להשתתף בצרת הציבור, ולא שת ליבו למעמדו הרם כל עוד אחיו משועבדים בפרך נושאים על גבם חומר ולבנים ונאנקים תחת המשא הכבד של הגלות.
5. התורה מתארת שמיד למחרת חוזר הוא לצאת אל אחיו הסובלים ('וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי') וממשיך לתת לב עליהם והיה בוכה ואומר: 'חבל לי עליכם, מי יתן מותי עליכם', והיה נותן כתפיו ומסייע לבני ישראל.
6. ואולי אפשר לומר, שלכן הקב"ה בחר במשה רבנו כמנהיג דוקא בגלל אותה מידה שהיתה לו שצערם של בני האדם הרגיש על בשרו, וזהו מה שצריך המנהיג להרגיש בצער של כל אחד ואחד.
7. בדומה לזה, מפרש ה'נתיבות שלום' את המובא במדרש, שאמר הקב"ה למשה 'אם אין אתה גואלם, אין אחר גואלם'. במידתו של משה רבנו תלויה הגאולה, והיא מידה של ביטול הישות בתכלית כאין ואפס המוחלט, ואמרו חז"ל: 'כ"ד מוכי שחין ונפשו של משה נמוכה מכולם' והרי מוכי שחין הם אנשים שבורים בתכלית השברון ונפשו של משה עוד נמוכה מכולם, שהוא בטל ומבוטל להשי"ת בתכלית כאין וכאפס, ועל כן גאולת מצרים אינה יכולה להיות ע"י שום מדה אחרת כי אם ע"י המידה של משה והיא התבטלות גמורה לה' יתברך. מכאן נראה כי היסוד והשורש להיחלץ מצרות הכלל והפרט טמון במידה זו של התבטלות כלפי הקב"ה והיא היא מידה של ענווה. הלוואי שנזכה.
1. משה בן עמרם היה "אדון הנביאים", שליח ה' לגאול את עם ישראל ממצרים, מוסר התורה לישראל ומנהיגם במדבר. משה נולד במצרים בזמן שבני ישראל היו משועבדים שם, ובלידתו היתה אמו בת 130. רבנו בחיי כתב שהקב"ה "מכין" את גואלם של ישראל, משה רבנו ולכן: "סמך פרשת הגואל (הולדת משה) לפרשת השעבוד והגלות, להורות - שהזמין הקב"ה רפואה למכה".
2. משה גדל כנסיך בבית פרעה. אין התורה מפרטת קורות חייו של משה, למעט במקרים בודדים. אחד מהם הוא יציאת משה מארמון פרעה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו". פירש רש"י - שעלה לגדולה, שמנהו פרעה על ביתו. כלומר שקיבל משרת מלכות בארמונו של פרעה ושימש בתפקיד כנסיך מצרי. ואמנם אעפ"כ בוחר הוא לראות בסבל של עם ישראל, כי הגידו לו אשר הוא יהודי, והיה חפץ לראותם בעבור שהם אחיו. והנה נסתכל בסבלותם ועמלם ולא היה יכול לסבול (רמב"ן), ונתן עיניו ולבו להיות מצר עליהם.
3. אין זה דבר נדיר למצוא אדם שיסכים לעזור לבני הקהילה שלו, או לשותפיו או לשכניו, אמנם, יותר קשה למצוא אדם עשיר לדוגמא שיפתח צער של ממש כלפי מצוקתו של עני. ככל שהזולת מרוחק יותר במעמדו, במצבו הכלכלי, ובהגדרת קהילתו, כך קשה יותר מצד האדם לפתח הזדהות והשתתפות בצער זולתו. מה שאין כן משה רבנו ע"ה למרות שהיה מבית חשובי מצרים חש על בשרו ממש את צערם של אותם עבדים, וזוהי רמה מופלאה של מידת "ואהבת לרעך כמוך".
4. משה הניח כל מנעמי המלוכה וכל כוחות של שררה ואף את מעמדו כנסיך שכח כדי לראות בעיניו וכדי להעצים את חוויית ההזדהות עם אחיו הסובלים. משה חיפש את הנשיאה בעול, וחיפש להשתתף בצרת הציבור, ולא שת ליבו למעמדו הרם כל עוד אחיו משועבדים בפרך נושאים על גבם חומר ולבנים ונאנקים תחת המשא הכבד של הגלות.
5. התורה מתארת שמיד למחרת חוזר הוא לצאת אל אחיו הסובלים ('וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי') וממשיך לתת לב עליהם והיה בוכה ואומר: 'חבל לי עליכם, מי יתן מותי עליכם', והיה נותן כתפיו ומסייע לבני ישראל.
6. ואולי אפשר לומר, שלכן הקב"ה בחר במשה רבנו כמנהיג דוקא בגלל אותה מידה שהיתה לו שצערם של בני האדם הרגיש על בשרו, וזהו מה שצריך המנהיג להרגיש בצער של כל אחד ואחד.
7. בדומה לזה, מפרש ה'נתיבות שלום' את המובא במדרש, שאמר הקב"ה למשה 'אם אין אתה גואלם, אין אחר גואלם'. במידתו של משה רבנו תלויה הגאולה, והיא מידה של ביטול הישות בתכלית כאין ואפס המוחלט, ואמרו חז"ל: 'כ"ד מוכי שחין ונפשו של משה נמוכה מכולם' והרי מוכי שחין הם אנשים שבורים בתכלית השברון ונפשו של משה עוד נמוכה מכולם, שהוא בטל ומבוטל להשי"ת בתכלית כאין וכאפס, ועל כן גאולת מצרים אינה יכולה להיות ע"י שום מדה אחרת כי אם ע"י המידה של משה והיא התבטלות גמורה לה' יתברך. מכאן נראה כי היסוד והשורש להיחלץ מצרות הכלל והפרט טמון במידה זו של התבטלות כלפי הקב"ה והיא היא מידה של ענווה. הלוואי שנזכה.
אנונימי
^^^^
כתבת שם הרבה דברים לא נכונים.
1. המוסלמים לא אומרים שהוא כתב את הקוראן, ממש לא, הוא קיבל אותו מפי אלוהים או מפי מלאכים, כמו התורה.
2. יש כמה מאות סיפורים על מבול בעולם ועל ספינה אחת שניצלה. אם תשאל כאלו שלא מאמינים בתורה, מי שכתב אותה בוודאות העתיק מהסיפורים האחרים האלו. אם תיקח את כל ההעתקות של התורה ושל הקוראן תתפלא לראות שהתורה העתיקה הרבה יותר דברים.
3. הקוראן ממש לא חסר סדר. למעשה הוא הרבה יותר מסודר מהתורה. התורה ניתנה בלי שחולקה לפרקים או פרשות, רק לפסוקים. הקוראן מחולק לסורות שמסודרות לפי האורך שלהן. גם להם יש פסוקים ופרקים. איך זה לא מסודר? גם אם מה שכתבת היה נכון, איך זה מעיד על זה שמוחמד הוא לא נביא?
4. אלו טעויות לדעתך בלבד. המוסלמים טוענים שהתורה היא זו שמעוותת והקוראן ניתן כספר המתוקן האחרון. זה שאתה מאמין במשהו אחר לא אומר שהקוראן "מלא בטעויות".
5. הם ממש לא טוענים שהיהודים זייפו את התנ"ך, הם מאמינים בו בעצמם. כמו שכתבתי באחד הקודם, הם פשוט מאמינים שהתורה היא מעוותת ולא הספר המקורי. בתורה המקורית שניתה הם מאמינים ב100%.
6. מוחמד לא היה גרוע יותר מהיהודים שחיו בחצי האי ערב אז. הם אלו שחירחרו את המלחמות איתו, הוא לא איתם. הוא דווקא לא הכריח אותם להמיר לאסלאם בגלל שבכל מקרה האמינו באל אחד, שלא כמו שאר השבטים בחצי האי ערב. אני בספק אם הסיפור שתיארת שם נכון, אבל גם אם לא, כאחד שלמד את הנושא, אותם שלושה שבטים יהודים היו מעורבים בגניבות ופשיטות על אחרים לא פחות מהערבים. זה שמוחמד נישא לעאישה כשהייתה בגיל 6 זה נכון. הוא היה אנס. אבל מה זה אומר בדיוק? גם יצחק ויעקב אבינו החזיקו בעבדים, ואני משוכנע שכבר ידעת את זה. אני מעתיק לך מהוויקיפדיה האנגלית על צפיה:
uhammad advised safiyya to convert to islam, she accepted and agreed to became muhammad's wife.
האמירה הזו, אגב, מגובה במקור אקדמי. אתה טוען שהוא נביא שקר בגלל דברים לא מוכחים כאלו שעשה? יש דברים לא פחות גרועים שהאבות היהודים עשו.
7. הכעבה בעבר הייתה אבן של עובדי אלילים. הם לא משתחווים אליה, הם רוקדים ומסתובבים בפניה. הם מאמינים באל אחד לא פחות מהיהדות. הם לא מאמינים שיש לה מאפיינים אלוהיים כלשהם, הם לא רואים בה כפסל שקשור לעבודת אלילים.
את מה שכתבת אפשר לומר גם על ארון קודש בבית הכנסת.
כתבת שם הרבה דברים לא נכונים.
1. המוסלמים לא אומרים שהוא כתב את הקוראן, ממש לא, הוא קיבל אותו מפי אלוהים או מפי מלאכים, כמו התורה.
2. יש כמה מאות סיפורים על מבול בעולם ועל ספינה אחת שניצלה. אם תשאל כאלו שלא מאמינים בתורה, מי שכתב אותה בוודאות העתיק מהסיפורים האחרים האלו. אם תיקח את כל ההעתקות של התורה ושל הקוראן תתפלא לראות שהתורה העתיקה הרבה יותר דברים.
3. הקוראן ממש לא חסר סדר. למעשה הוא הרבה יותר מסודר מהתורה. התורה ניתנה בלי שחולקה לפרקים או פרשות, רק לפסוקים. הקוראן מחולק לסורות שמסודרות לפי האורך שלהן. גם להם יש פסוקים ופרקים. איך זה לא מסודר? גם אם מה שכתבת היה נכון, איך זה מעיד על זה שמוחמד הוא לא נביא?
4. אלו טעויות לדעתך בלבד. המוסלמים טוענים שהתורה היא זו שמעוותת והקוראן ניתן כספר המתוקן האחרון. זה שאתה מאמין במשהו אחר לא אומר שהקוראן "מלא בטעויות".
5. הם ממש לא טוענים שהיהודים זייפו את התנ"ך, הם מאמינים בו בעצמם. כמו שכתבתי באחד הקודם, הם פשוט מאמינים שהתורה היא מעוותת ולא הספר המקורי. בתורה המקורית שניתה הם מאמינים ב100%.
6. מוחמד לא היה גרוע יותר מהיהודים שחיו בחצי האי ערב אז. הם אלו שחירחרו את המלחמות איתו, הוא לא איתם. הוא דווקא לא הכריח אותם להמיר לאסלאם בגלל שבכל מקרה האמינו באל אחד, שלא כמו שאר השבטים בחצי האי ערב. אני בספק אם הסיפור שתיארת שם נכון, אבל גם אם לא, כאחד שלמד את הנושא, אותם שלושה שבטים יהודים היו מעורבים בגניבות ופשיטות על אחרים לא פחות מהערבים. זה שמוחמד נישא לעאישה כשהייתה בגיל 6 זה נכון. הוא היה אנס. אבל מה זה אומר בדיוק? גם יצחק ויעקב אבינו החזיקו בעבדים, ואני משוכנע שכבר ידעת את זה. אני מעתיק לך מהוויקיפדיה האנגלית על צפיה:
uhammad advised safiyya to convert to islam, she accepted and agreed to became muhammad's wife.
האמירה הזו, אגב, מגובה במקור אקדמי. אתה טוען שהוא נביא שקר בגלל דברים לא מוכחים כאלו שעשה? יש דברים לא פחות גרועים שהאבות היהודים עשו.
7. הכעבה בעבר הייתה אבן של עובדי אלילים. הם לא משתחווים אליה, הם רוקדים ומסתובבים בפניה. הם מאמינים באל אחד לא פחות מהיהדות. הם לא מאמינים שיש לה מאפיינים אלוהיים כלשהם, הם לא רואים בה כפסל שקשור לעבודת אלילים.
את מה שכתבת אפשר לומר גם על ארון קודש בבית הכנסת.