אני יודעת שאני נערה צעירה בחטיבת ביינים, אבל למה אני מפחדת שלא אהיה אמא טובה לילדים שלי בעתיד?

אם את חושבת על זה, זה רק מראה עד כמה תהי. אמא טובה תמיד תחשוב על טובת הילד שלה ותראי על מה את חושבת. מחשבות לגיטימיות אבל אני מבטיח לך שעל סמך השאלות שלך את תהי אמא מצויינת

זה ממש טבעי להרגיש כך, ואני חושב שזה מצוין שאת מתייחסת לנושא ומחשיבה את העתיד של הילדים שלך. אך חשוב לזכור שכל הורה גם אם הוא מנוסה וגם אם לא מפחד מההתנהגות שלו כלפי הילדים שלו וזה לא משנה באיזו גיל הילדים שלו יהיו. יש לזכור שאת לא תהיה מושלמת ושגם ההורה הכי מצוין ומחונן יכול להיתקל בקשיים ובאתגרים עם הילדים שלו.

הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות הוא להיות מוכנה ללמוד ולגדול כהורה, וגם לזכור שיש המון מקורות תמיכה ועזרה שזמינים לך, כולל מומחים ומטפלים, כשזה נחוץ. בנוסף, חשוב להיות רגועה ולהעריך את עצמך כהורה, כי גם זה חשוב להתפתחותם של הילדים שלך.

מסכימה מאוד עם התשובה הראשונה לשאלה.
אם את חושבת על זה ומעניקה לזה תשומת לב, זה מראה כמה חשוב לך העבודה האמהית, זה מראה שאכפת לך ואת דואגלת לילדייך העתידיים.
אני מאמינה ומבטיחה לך שתעשי עבודה מצוינת.
בכל זאת, אם תרצי להעביר את ההרגשה, תנסי לדמיין את עצמך בתור אמא עתידנית, איך תתנהגי כשקורה ככה וככה, תנסי לחקור וללמוד על איך מתנהגים לילדים, מה זו אמא טובה, מה לעשות בשביל שילדים יהיה טוב.
תצברי ידע על הפחד שלך.
ככל שיש לך יותר ידע, כך זה ירגיע אותך יותר.
תנסי בנוסף לזה, לחקור טיפה יותר על הרגשות שלך:
ממה זה לדעתך נגרם?
איך לדעתך תתגברי על הפחד?
מה הרגשות שאת חווה כשאת חושבת על הנושא?

שואל השאלה:
תודה על החמות!!!
ותודה גם בלי קשר לחמות❤

גם אני מפחדת מה זה רצח
למרות שאני רק בת 15

באמת חיממת לי את הלב עם השאלה הזאת. אל תדאגי. אם את דואגת מזה כשזה עוד בעתיד הרחוק, את תהיי בסדר.

יש מצב שאת תהיי אמא לא טובה אבל לא נראלי
כי לפי השאלה הזאת רואים שאכפת לך להיות דמות טובה בשבילם
בקיצור כמו שאומרים- כשתגיעי לגשר תחצי אותו
כרגע אין לך מה לחשוב על זה
כשתהיי אמא תעשי את הכי טוב שאת יכולה לתת להם ותקשיבי להם ותקבלי אותם
השאר כבר יבוא לך לבד ואת תראי שיהיה בסדר

קלאסי משבר גיל השלושים

אם יש להם קושי בדיבור או בהתפתחות זה 99 אחוז לא אשמתך וגם מה הבעיה בזה?

זה באמת כל כך מובן, טבעי והגיוני שהמחשבות הללו יצוצו אצלך במיוחד כשזה בגיל ההתבגרות.
חשוב להאמין בעצמך ולחשוב בחיוביות, את עוד צעירה, תחשבי על הזמן בו את מתבגרת, תתרגלי פה ושם להיות עם ילדים קטנים ותתמקדי בלבנות את עצמך.
עם הזמן תלמדי על עצמך ועל הסביבה, תוכלי לדעת איך להתמודד כאן ושם ותסתכלי על החששות בזווית ראייה אחרת (אני מאמינה).
יהיה בסדר, אני מאמינה שתהי אמא נפלאה וחזקה, האמיני בעצמך :)

מבינה אותך, גם אותי זה ממש מלחיץ.
אני יותר גדולה ממך, אבל גם כשהייתי צעירה יותר, פחדתי מזה.
לדעתי, הורה שמפחד, עדיף על הורה שבטוח בעצמו שהוא לא יכול לטעות.
כולםן טועיםות, מודעות זה סופר חשוב.

אני דיי בטוחה שתיהי אמא מעולה, עדיין אין לך ילדים ואת כבר דואגת להם ולבריאות שלהם.
אם המחשבה על זה באמת ממש מפריעה לך אולי תנסי לראות דברים שמשפיעים עליך מההתנהגות של הבורים שלך כלפיך לטוב ולרע ותוכלי להבין מזה יותר טוב איך תקצי לגדל את הילדים שלך

אני לא מכירה אותך אבל לפי מה שכתבת כאן אני בטוחה שאת תהיי אמא מדהימה והילדים שלך יזכו ובגדול בעזרת השם