התחלתי לא מזמן טיפול רגשי..כנסו

אני חושב שהבעיה היא שמראש את הולכת כי בית הספר וההורים לוחצים. זה לא משהו שאת צריכה לעשות או שיכול לעזור אם זה לא נעשה מרצון.

שואל השאלה:
אבל זה הקטע שלה, היא מטפלת בפסיכותרפיה ובדרמה משהו כזה וכל החדר שלה יצירות יש לה שידה ששם עושים את היצירות וזה הקטע של הטיפול אצלה לדעתי

שואל השאלה:
כולםאמרו לי זה לא משנה שאת לא רוצה זה משנה שאת צריכה ובגלל זה את הולכת

אוקי אז תגידי להם שסוג הטיפול הזה לא מתאים לך. שאת לא מתחברת לטיפול בדרמה או מה שהקשקוש הזה לא יהיה. שיחפשו טיפול שמתאים לך.

שואל השאלה:
אני מיואשת כבר אני יודעת שהם יגידו שלא הייתי מספיק פעמים ואני צאיכה לתת צאנס וכל זה
אין לי סבלנות בכלל למצב שלי כבר אני מרגישה שהולך לקרות משהו כי אני תקועה יותר מדי זמן, אין לי כוח כל כך הרבה פעמים אמרתי לאמא שלי שאני לא רוצה והיא אמרה שאני חייבת אין מה לעשות

שואל השאלה:
הייתי בשתי פגישות..אחרי כמה פגישות להגיד להם את זה?

שתי פגישות נשמע מספיק. אבל לכי לעוד אחת.
אני לא ממש מבין את המצב. אומרים שאת צריכה טיפול. אוקי. אבל אם הטיפול לא עוזר לך, אז מה העניין? יש יועצת או מורה בבית הספר שאת יכולה לדבר איתה?

שואל השאלה:
כן אבל הם יגידו לי איך את יכולה לדעת שזה לא עוזר רק אחרי שתי פגישות או איך כבר את אומרת שאת לא אוהבת היית רק פעמיים..זה מה שהם יגידו לי בוודאות..
יש את היועצת אבל באמת באמת שאיו לי כוח לדבר עם אף אחד לא באלי פשוט
ניסיתי כבר לשתף את היועצת במשהו דיברתי איתה ודי אף אחד לא יכול לעזור לי בזה כי זאת עובדה קיימת אין לזה פיתרון ואין לי כוח כבר אין לי סבלנות וזהו. המטפלת בכלל אמרה לי שהיא רואה שיש מאפיינים של פוסט טראומה לפי מה שאני מספרת לה

היא פסיכולוגית? זה נשמע שטיפול כנראה יכול לעזור לך. אולי לא האחד הזה. אבל שוב, זה משהו שאת צריכה לרצות. אי אפשר באמת לחייב אותך. את הרי יכולה לא לשתף פעולה וזהו. לשבת שם ולשתוק. מה כבר יכולים לעשות? אני כן מציע שתמצאי מישהו לדבר איתו. אם היועצת לא מקשיבה אולי מורה אחרת או מחנכת.

שואל השאלה:
היא לא פסיכולוגית..
אין לי מישהו שאני מרגישה בנוח לדבר איתו.
אולי המחנכת שלי, אבל אני חושבת שהיא לא רוצה שאני אפתח איתה את זה כי היא רואה שזה מלחיץ אותי שאני מדברת על זה למרות שדווקא אני אוהבת לדבר איתה, אבל היא לא כל כך רוצה שאני אפתח מולה..אז לא נעים לי לפנות אליה בגלל זה גם

היא לא רוצה שתפתחי מולה? למה שתחשבי משהו כזה? בשביל מה היא שם?

שואל השאלה:
כי היא אומרת שהדבר שיכול באמת לעזור זה שאני אלך לטיפול מקצועי

שואל השאלה:
חוץ מזה שאני בכיתה יב וזהו באים רק לבגרויות נגמר הלימודים בתכלס

בסדר. זה ברור. היא חייבת להגיד את זה. מחנך הוא לא פסיכולוג. אבל זאת לא סיבה לא לדבר איתה.

כיתה יב זאת אכן בעיה מהבחינה הזאת. אבל עדיף עכשיו מאשר בכלל לא. בכלל... עדיף לטפל בדברים כל זמן שאת תלמידה.

שואל השאלה:
זה מה שאני מרגישה ממנה, שברגע שאני מתחילה לדבר איתה על זה היא נמנעת מלהיכנס לזה היא אמרה לי פעם אחת "אנחנו נכנסות לזה וזה לא עושה לך טוב"..ואז זה כיבה אותי..

אני מבין. אבל לפעמים סתם לא מבינים נכון תגובות. זה לא אומר שהיא ניסתה לגרום לך להפסיק לדבר על דברים. זה נשמע שהיא חששה שלדבר על זה יעשה לך רע.

שואל השאלה:
איך אני יכולה לדעת..אני חושבת שהיא כן התכוונה לזה אבל במלא אני לא הולכת לראות אותה, אולי עוד חודש לקראת המסיבת סיום כי מאחרי פסח באים רק לבגרויות והולכים הביתה..אין לימודים אין שיעורים זהו

תגידי לה.
ולחץ ממש לא אמור להשפיע עלייך! את אמורה לעמוד על שלך! אם לא באלך אל תלכי אם באלך לכי.

אז תפסיקי. תגידי להם שזה בסופו של דבר החלטה שלך ותתעקשי על זה שיכבדו אותך. תגידי להם שניסית כי כיבדת אותם אבל הם צריכים לכבד את ההחלטה שלך שאת מפסיקה ללכת

אולי תדברי איתם על זה שאת רוצה אחת בלי כל הניתוח של הציורים וזה
או שתגידי את זה ישירות לאישה והיא אולי תשנה את הסגנון, תנסי אין לך מה להפסיד

תגידי לה