4 תשובות
בכלליות, להוריד מבג"ץ כוח כי יש לו יותר מידי, לשנות את הרכב הוועדה לבחירת השופטים משום שכולם שם שמאלנים ושופטים והם אשכרה ממנים את עצמם, וביטול חוק "עילת אי-הסבירות" שלא נאריך עליו, אבל הוא בולשיט של החיים שנותן לשופטים כוח לבטל כל חוק כמעט שהכנסת תחוקק.
אחד מסעיפי הרפורמה אומרים בעיקרון שיש צורך בשינוי הועדה לבחירת שופטים.
בית משפט העליון בנוי מ15 שופטים, אף אחד מהם לא נבחר ציבור ויותר מכך אין משהו שמגביל את הכוח שלהם (לא דמוקרטיה). השופטים בבג"ץ עובדתית בנוי מאנשי שמאל, אשכנזים, אליטיסים שהורישו את מקומם כשופטים מהדורות הקודמים שלהם.
הועדה בנויה מ9 אנשים, וכדי למנות שופט חדש חייב רוב של 7 מתוך 9. אממה, מתוך הוועדה הזאת נמצאים 3 שופטים מבית המשפט העליון כלומר מספיק ששלושתם מחליטים שלא למנות מישהו חדש והם נשארים כאותו גוש חזק שאי אפשר לפרק אותו (סוג של חבר מביא חבר)
אז הרפורמה אומרת שיהיה שינוי בועדה למינוי שופטים שככה יהיה יותר ייצוג לנבחרי העם (דמוקרטיה) ולא שליטה מלאה של 15 אנשים בכל המדינה.
בית משפט העליון בנוי מ15 שופטים, אף אחד מהם לא נבחר ציבור ויותר מכך אין משהו שמגביל את הכוח שלהם (לא דמוקרטיה). השופטים בבג"ץ עובדתית בנוי מאנשי שמאל, אשכנזים, אליטיסים שהורישו את מקומם כשופטים מהדורות הקודמים שלהם.
הועדה בנויה מ9 אנשים, וכדי למנות שופט חדש חייב רוב של 7 מתוך 9. אממה, מתוך הוועדה הזאת נמצאים 3 שופטים מבית המשפט העליון כלומר מספיק ששלושתם מחליטים שלא למנות מישהו חדש והם נשארים כאותו גוש חזק שאי אפשר לפרק אותו (סוג של חבר מביא חבר)
אז הרפורמה אומרת שיהיה שינוי בועדה למינוי שופטים שככה יהיה יותר ייצוג לנבחרי העם (דמוקרטיה) ולא שליטה מלאה של 15 אנשים בכל המדינה.
אנונימית
יש חוק שהממשלה רוצה להעביר בכנסת ששמו "רפורמה משפטית"/"רפורמת לוין"
הוא נועד לספק שינויים משמעותיים במערכת המשפט בישראל.
בין השינויים בחוק: אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים
ביטול עילת הסבירות
הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
(מוזמנת להסתכל מה אומר חוק)
אנשים רבים מסכימים עם הרפורמה ואנשים רבים לא מסכימים.
אני חושב לרפורמה יש פוטנציאל גדול להיות חוק שתורם למדינה אך לדעתי צריך לחדד חלק מהחוקים שאני לא מסכים
ולחדד חלק מהחוקים שיגרמו להסכם פשרה עם מפגיני הנגד.
הוא נועד לספק שינויים משמעותיים במערכת המשפט בישראל.
בין השינויים בחוק: אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים
ביטול עילת הסבירות
הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
(מוזמנת להסתכל מה אומר חוק)
אנשים רבים מסכימים עם הרפורמה ואנשים רבים לא מסכימים.
אני חושב לרפורמה יש פוטנציאל גדול להיות חוק שתורם למדינה אך לדעתי צריך לחדד חלק מהחוקים שאני לא מסכים
ולחדד חלק מהחוקים שיגרמו להסכם פשרה עם מפגיני הנגד.
הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל פעלה להעביר בשבועות האחרונים עד שראש הממשלה הודיע על עצירת החקיקה (תהליך העברת החוקים). בגדול, המטרה של החוקים היא לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.