32 תשובות
שואל השאלה:
אה חשבתי 23 גנים לא 20000 חחח
אה חשבתי 23 גנים לא 20000 חחח
אנונימי
בעיקרון כרומוזום בנוי משני כרומטידות אתה מקבל 23 כרומטידות מאמא ו23 מאבא שהם מתחברים יחד ל23 כרומוזמים (או 46 כרומטידות) זה מזכיר כמו סוג של שתי פסטות שמתחברות אחת לשנייה
שואל השאלה:
אבל מה זה כרומוזום לא הבנתי
אבל מה זה כרומוזום לא הבנתי
אנונימי
- כרומוזום הוא מבנה דמוי חוט המצוי בגרעין התא, הנושא מידע גנטי בצורה של dna. כרומוזומים מורכבים מגדילים ארוכים של dna העטופים סביב חלבונים הנקראים 'היסטונים'. הם גלויים במהלך חלוקת התא, וחשובים בהעברת מידע גנטי מהורה, לצאצאים.
- כרומטיד הוא חצי אחד של כרומוזום משוכפל. לאחר שכפול ה-dna, כל כרומוזום מורכבים משתי כרומטידות (אחיות זהות) המחוברות באזור הנקרא 'צנטרומר'.
- כרומטיד הוא חצי אחד של כרומוזום משוכפל. לאחר שכפול ה-dna, כל כרומוזום מורכבים משתי כרומטידות (אחיות זהות) המחוברות באזור הנקרא 'צנטרומר'.
שואל השאלה:
אז למה זה קורה מוטציות?
אז למה זה קורה מוטציות?
אנונימי
בפועל כרומוזום אלו 2 כרומטידות תסתכל בגוגל כרפרנס לתמונות. בכל כרומוזום יש גנים, ככל שהכרומוזום גדול יותר כך הגן שנמצא בו יותר חשוב.
תחשוב שזה כרומטיד - ) אתה מקבל אחד מהאמא ואחד מהאבא ואז זה נראה ככה: )(
תחשוב שזה כרומטיד - ) אתה מקבל אחד מהאמא ואחד מהאבא ואז זה נראה ככה: )(
במהלך תהליך המיטוזה, כלומר התחלפות תאי הגוף תמיד יש סיכוי למוטציה
שואל השאלה:
אז אם כל המשפחה שלי שעירה ממש זה נחשב גן בולט?
אז אם כל המשפחה שלי שעירה ממש זה נחשב גן בולט?
אנונימי
שואל השאלה:
אה הבנתי תודה על העזרה
אה הבנתי תודה על העזרה
אנונימי
אתה מדבר על רצסיבי ודומיננטי?
אני לא יודע לגבי זה יש גנים מוזרים שנחשבים דומיננטים למשל אצבעות מחוברות. תוכל לבדוק באינטרנט איזה גן נחשב כדומיננטי
גן גם נקרא בשפה הביולוגית "אלל"
אני לא יודע לגבי זה יש גנים מוזרים שנחשבים דומיננטים למשל אצבעות מחוברות. תוכל לבדוק באינטרנט איזה גן נחשב כדומיננטי
גן גם נקרא בשפה הביולוגית "אלל"
שואל השאלה:
דקה
דקה
אנונימי
שואל השאלה:
מה איך זה הגיוני
מה איך זה הגיוני
אנונימי
שואל השאלה:
זה מחלה לא?
זה מחלה לא?
אנונימי
לא, זה סוג של מוטציה
מחלה זה משהו שונה
אבל זאת מוטציה ששרדה
שהתינוק מתפתח בבטן האצבעות שלו ביידים למשל מחוברות ולכן התאים מבצעים משהו שנקרא אפופטוזיס(שזה מוות תאי מתוכנן כחלק מתהליך הגדילה) לכן כנראה המוטציה הזאת פשוט שרדה
מחלה זה משהו שונה
אבל זאת מוטציה ששרדה
שהתינוק מתפתח בבטן האצבעות שלו ביידים למשל מחוברות ולכן התאים מבצעים משהו שנקרא אפופטוזיס(שזה מוות תאי מתוכנן כחלק מתהליך הגדילה) לכן כנראה המוטציה הזאת פשוט שרדה
שואל השאלה:
מה עוד יכול להיות מוטציה?
מה עוד יכול להיות מוטציה?
אנונימי
שואל השאלה:
למה זה מעניין אותי חחח
למה זה מעניין אותי חחח
אנונימי
זה מאוד מעניין מסכים איתך, זה רק קצה המזלג
יש הרבה מאוד מוטציות לדוגמה הצבע עיניים הזה שיש עין צבע אחד ועין אחת אחרת. מוטציה כנראה בגן של מלנין(שנותן את הצבע לעין) כרגע לא עולה לי לראש עוד משהו אבל תחפש זה נושא די נחמד
יש הרבה מאוד מוטציות לדוגמה הצבע עיניים הזה שיש עין צבע אחד ועין אחת אחרת. מוטציה כנראה בגן של מלנין(שנותן את הצבע לעין) כרגע לא עולה לי לראש עוד משהו אבל תחפש זה נושא די נחמד
שואל השאלה:
אין על זה כמעט בגוגל
אין על זה כמעט בגוגל
אנונימי
אולי יש באנגלית ואולי צריך לחפש יותר
אני מכיר את מה שאמרתי לך מדוגמאות בשיעורי ביולוגיה
אני מכיר את מה שאמרתי לך מדוגמאות בשיעורי ביולוגיה
שואל השאלה:
אולי אני אחפש ותגיד אפשר לשאול אותך שאלה בפרטי?
אולי אני אחפש ותגיד אפשר לשאול אותך שאלה בפרטי?
אנונימי
ברור בכיף
ה־dna הוא מולקולה ארוכה מאוד, הגנום בתא אנושי הוא עצום ולכן הוא אינו מאוחסן כיחידה אחת אלא כיחידות מספר המכונות כרומוזומים. כרומוזום הוא בעצם יחידה המורכבת ממולקולה ארוכה של dna המאחסנת את הגנים של היצור.
ביצורים המתרבים ברבייה מינית הם באים בזוגות, לכל כרומוזום יש כרומוזום הומולוגי אחד המכיל את אותם הגנים אך יתכן שהוא מכיל גרסאות שונות של אותם הגנים (אללים). הסיבה לכך היא שכל צאצא מקבל מכל הורה 'סט' אחד של כרומוזומים שונים, אז כל זוג מכיל כרומוזום אחד מהאם וכרומוזום מקביל מהאב.
בבני־אדם יש 23 זוגות של כרומוזום, כלומר 46 כרומוזומים.
מכאן אנחנו יודעים שבעת הרבייה כל אחד מוריש כרומוזום אחד מכל זוג ולכן הצאצא יכיל מחצית מהגנים של כל הורה.
כדי להבהיר את העניין לגבי כרומטידות:
כשהתאים מתחלקים לתאים נוספים הכרומוזומים - שלרוב נמצאים במצב 'פתוח' שניתן לדמיין כדמוי־ספגטי - נארזים למבנה דמוי מקל וה־dna מוכפל, כך שכל כרומוזום מכיל כעת עותק נוסף של הגנים הנמצאים בו. אותו העותק נשאר מחובר לעותק הקודם ונוצרת צורת 'x', שמי שראה תמונות של כרומוזומים מכיר, אך כיוון ששני העותקים מחוברים זה לזה היחידה הזאת עדיין נחשבת כרומוזום אחד ואנחנו מכנים כל עותק 'כרומטידה' ושני העותקים המחוברים נקראים 'כרומוטידות אחריות'.
בעת החלוקה הכרומוזומים מסתדרים במעין שורה או טור וכל כרומטידה נמשכת לצד אחר של התא ומתנתקת מאחותה. כיוון שאחרי הניתוק שתי הכרומוטידות נפרדות הן נחשבות עכשיו כרומוזומים עצמאיים. התא מתחלק ובכל תא חדש יש עותק זהה (פרט למוטציות מתהליך החלוקה, אבל נתעלם מהן) של כל כרומוזום מהתא המקורי.
בעת יצירת תאי־רבייה מתבצע תהליך של שחלוף בין הכרומוזומים בכל זוג כך שכל אחד מהם מחליף חלק מהאללים (הגרסאות של הגנים) עם הכרומוזום ההומולוגי לו (האחד המכיל עותקים של אותם גנים, והגיע במקור מההורה האחר) כך שכל אחד מהם מכיל תצרף ייחודי של אללים שונים.
לאחר מכן התא מתחלק וכל תא חדש מקבל כרומוזום אחד מכל זוג, ולאחר מכן הכרומוטידות האחיות נפרדות כמו בתהליך הרבייה התאית, ואנחנו מקבלים ארבעה תאים שכל אחד מכיל מחצית מכמות הכרומוזומים של התא המקורי. לאחר שתא־הזרע מפרה את הביצית יש לנו שני סטים חדשים של כרומוזומים - אחד שהיה בתא הביצית ואחד שהגיע מתא הזרע - וכך הצאצא ירש מחצית מהכרומוזומים של כל הורה.
ביצורים המתרבים ברבייה מינית הם באים בזוגות, לכל כרומוזום יש כרומוזום הומולוגי אחד המכיל את אותם הגנים אך יתכן שהוא מכיל גרסאות שונות של אותם הגנים (אללים). הסיבה לכך היא שכל צאצא מקבל מכל הורה 'סט' אחד של כרומוזומים שונים, אז כל זוג מכיל כרומוזום אחד מהאם וכרומוזום מקביל מהאב.
בבני־אדם יש 23 זוגות של כרומוזום, כלומר 46 כרומוזומים.
מכאן אנחנו יודעים שבעת הרבייה כל אחד מוריש כרומוזום אחד מכל זוג ולכן הצאצא יכיל מחצית מהגנים של כל הורה.
כדי להבהיר את העניין לגבי כרומטידות:
כשהתאים מתחלקים לתאים נוספים הכרומוזומים - שלרוב נמצאים במצב 'פתוח' שניתן לדמיין כדמוי־ספגטי - נארזים למבנה דמוי מקל וה־dna מוכפל, כך שכל כרומוזום מכיל כעת עותק נוסף של הגנים הנמצאים בו. אותו העותק נשאר מחובר לעותק הקודם ונוצרת צורת 'x', שמי שראה תמונות של כרומוזומים מכיר, אך כיוון ששני העותקים מחוברים זה לזה היחידה הזאת עדיין נחשבת כרומוזום אחד ואנחנו מכנים כל עותק 'כרומטידה' ושני העותקים המחוברים נקראים 'כרומוטידות אחריות'.
בעת החלוקה הכרומוזומים מסתדרים במעין שורה או טור וכל כרומטידה נמשכת לצד אחר של התא ומתנתקת מאחותה. כיוון שאחרי הניתוק שתי הכרומוטידות נפרדות הן נחשבות עכשיו כרומוזומים עצמאיים. התא מתחלק ובכל תא חדש יש עותק זהה (פרט למוטציות מתהליך החלוקה, אבל נתעלם מהן) של כל כרומוזום מהתא המקורי.
בעת יצירת תאי־רבייה מתבצע תהליך של שחלוף בין הכרומוזומים בכל זוג כך שכל אחד מהם מחליף חלק מהאללים (הגרסאות של הגנים) עם הכרומוזום ההומולוגי לו (האחד המכיל עותקים של אותם גנים, והגיע במקור מההורה האחר) כך שכל אחד מהם מכיל תצרף ייחודי של אללים שונים.
לאחר מכן התא מתחלק וכל תא חדש מקבל כרומוזום אחד מכל זוג, ולאחר מכן הכרומוטידות האחיות נפרדות כמו בתהליך הרבייה התאית, ואנחנו מקבלים ארבעה תאים שכל אחד מכיל מחצית מכמות הכרומוזומים של התא המקורי. לאחר שתא־הזרע מפרה את הביצית יש לנו שני סטים חדשים של כרומוזומים - אחד שהיה בתא הביצית ואחד שהגיע מתא הזרע - וכך הצאצא ירש מחצית מהכרומוזומים של כל הורה.
שואל השאלה:
אז איך יש לאנשים מסוימים תסמונת דאון אם מקבלים 23 כרומוזומים מכל אחד שמעתי שלמי שיש יש לו יותר כרומוזומים בגוף וזה גורם לבעיות
אז איך יש לאנשים מסוימים תסמונת דאון אם מקבלים 23 כרומוזומים מכל אחד שמעתי שלמי שיש יש לו יותר כרומוזומים בגוף וזה גורם לבעיות
אנונימי
מקרים כמו תסמונת דאון הם תוצאה של שגיאות בעת תהליך היצירה של תאי רבייה.
לעיתים בעת החלוקה אחד הכרומוזומים ההומולוגים נשאר עם בן־זוגו וכך באחד מהתאים החדשים יש 24 כרומוזומים ובאחר 22.
בתסמונת דאון תא־רבייה עם 24 כרומוזומים, שבו ספציפית יש עותק נוסף של כרומוזום 21, משתתף בתהליך ההפרייה וכך יש לצאצא שלושה עותקים של כרומוזום 21.
לעיתים בעת החלוקה אחד הכרומוזומים ההומולוגים נשאר עם בן־זוגו וכך באחד מהתאים החדשים יש 24 כרומוזומים ובאחר 22.
בתסמונת דאון תא־רבייה עם 24 כרומוזומים, שבו ספציפית יש עותק נוסף של כרומוזום 21, משתתף בתהליך ההפרייה וכך יש לצאצא שלושה עותקים של כרומוזום 21.
שואל השאלה:
זה לא מסוכן?
זה לא מסוכן?
אנונימי
זה אכן מסוכן, אך טעויות שכאלה הן נדירות יחסית.
שואל השאלה:
ואפשר למות מזה?
ואפשר למות מזה?
אנונימי
תלוי באיזו תסמונת מדובר.
במקרה של תסמונת דאון, כיום תוחלת החיים של בעלי־התסמונת היא גיל שישים אך בעבר הייתה בסביבות 25. בזכות טיפולים חדשים המסייעים להתמודדות עם לקויות בריאותיות, כמו פגמים במבנה הלב.
אז כן, אפשר למות מתסמונות של עודף או חוסר כרומוזומים, ובין היתר מתסמונת דאון, בלי טיפול נאות.
במקרה של תסמונת דאון, כיום תוחלת החיים של בעלי־התסמונת היא גיל שישים אך בעבר הייתה בסביבות 25. בזכות טיפולים חדשים המסייעים להתמודדות עם לקויות בריאותיות, כמו פגמים במבנה הלב.
אז כן, אפשר למות מתסמונות של עודף או חוסר כרומוזומים, ובין היתר מתסמונת דאון, בלי טיפול נאות.
שואל השאלה:
אה הבנתי תודה
אה הבנתי תודה
אנונימי
שואל השאלה:
23 גנים בגוף חשבתי שיש יותר ומה זה כרומוזום וכרומטיד לא הבנתי
23 גנים בגוף חשבתי שיש יותר ומה זה כרומוזום וכרומטיד לא הבנתי
אנונימי
כל אדם יורש מחצית מהגנים שלו מאמו ו-מאביו הביולוגים, בסך-הכל 46 כרומוזומים
לכן, כל אדם מקבל מהוריו כ-20,000 עד 25,000 גנים (תלוי איך הם נספרים) מהוריו.
* למעט כמה חריגים (כרומוזומי מין)
לכן, כל אדם מקבל מהוריו כ-20,000 עד 25,000 גנים (תלוי איך הם נספרים) מהוריו.
* למעט כמה חריגים (כרומוזומי מין)
23 מהאמא ו23 מהאבא.
ולכל אחד יש 23 גנים, או יותר נכון כרומוזמים
כרומוזום- זה שניהם ביחד אבל לפעמים מכלילים את זה כרומוזום גם כן
המנוח הנכון הוא כרומטיד
ולכל אחד יש 23 גנים, או יותר נכון כרומוזמים
כרומוזום- זה שניהם ביחד אבל לפעמים מכלילים את זה כרומוזום גם כן
המנוח הנכון הוא כרומטיד
באותו הנושא: