ליקוט סחורה במחסן נעליים זה מצריך דיבור עם לקוחות?

אני לא יודעת ספציפית במחסן נעלים אבל בליקוט לפעמים צריך לדבר עם לקוחות
אם הלקוח הזמן באתר מוצר וזה לא באמת קיים במחסן(נגמר) אז המלקט צריך להתקשר ללקוח להגיד לו שהמוצר נגמר במלאי ולהציע לו במקום זה מוצרים אחרים לשאול אם מידה אחרת תהיה טובה במקום או פשוט להסביר לו שהוא יקבל החזר כספי
אבל חוץ מהשיחות טלפון מדי פעם אין קשר עם לקוחות וגם השיחות טלפון זה לא משהו שקורה כל רגע אבל מדי פעם

כן ברוב המקומות המלקט הוא זה שצריך להתקשר ללקוח
לדעתי עדין שווה לך לנסות זה לא שצריך כל היום לעשות שיחות טלפון לאנשים אבל מדי פעם צריך שיחה אחת שתיים ולרוב זאת שיחה של פחות מדקה ונגמר
אז תדעתי שווה לך לנסות זה גם קצת יכול לעזור לך להתגבר על החרדה

שואל השאלה:
אוף החרדה החברתית שלי כל כך חזקה שאני בקושי מסוגלת אפילו ללכת לחנות לקנות משהו..
אז להתקשר?.. אני גם לא יודעת איך לדבר עם אנשים ואצא מפדחת.. לא יודעת איך לסיים שיחה עם אדם זר במיוחד שאני אהיה זאת שצריכה להוביל אותו ולהיות דומיננטית כי אני העובדת והוא הלקוח.. אוף..

לפעמים לעשות דווקא מה שקשה לנו או מפחיד זה מה שיכול לעזור להתגבר על הפחד
גם לי יש חרדה חברתית אז אני יודעת שזה יכול להיות קשה אני עובדת בתור קופאית וזה ממש עוזר לי קצת להתגבר על החרדה
בליקוט זה לא שאת צריכה ממש לנהל שיחות עם הבן אדם סהכ שיחה של דקה שתיים שלוש משפטים זה כל מה שאת צריכה להגיד
להגיד שלום שהמוצר חסר ולשאול אם הוא רוצה להחליף למוצר אחר או מידה אחרת או לבטל את ההזמנה הוא בוחר מה שרוצה וזהו השיחה נגמרת
את לא צריכה להיות דומיננטית או להוביל את השיחה או להתכווח עם אנשים
גם יסבירו לך בדיוק מה לעשות ומה להגיד ותמיד כל בעייה שיש חייב להיות איזה אחראי שיוכל לעזור לך גם זה לא משהו שקורה כל רגע יכול להיות שתעברי שבוע שלם בלי שיחות טלפון אחת

שואל השאלה:
וואו תודה רבה אנונימית הרגעת אותי מאוד :)
מחר אני הולכת לריאיון העבודה שמה ובסוף תפסו את החנות נעליים אבל יש באותו מקום חנות לאוכל לחיות אז אהיה מלקטת שמה מקווה שזה אפילו יהיה יותר קל מבחינה של לדבר עם הלקוחות
אני גם פשוט מפחדת לצאת מוזרה כי יש לי קול ציפציף של ילדה והוא רועד כשאני לחוצה וההתבטאות שלי היא גם קצת כמו ילדה..

שואל השאלה:
וקופאית זה אחד מהעבודות הכי קשות מבחינה של החרדה החברתית כל הכבוד לך שאת מצליחה בזה

אין לך מה לדאוג לאנשים לא באמת אכפת מהדברים האלה לאף אחד לא אכפת שזאת שהתקשר עליו יש לה קול ציפציף לאף אחד לא אכפת איך את נשמעת אלה אנשים שלעולם לא תראי ולא תדברי איתם שוב אז אל תדאגי ממה שהם יחשבו אליך אנשים מסיימים את השיחה איתך ולא זוכרים כלום ממנה
בהתחלה זה יכול להיות קשה השיחות טלפון האלה אבל עם הזמן מתרגלים וזה הופך להיות כל כך רגיל
גם לי בהתחלה היה כל כך קשה להיות קופאית גם הדברים הכי קטנים הלחיצו לשאול אם צריך שקיות אם יש מודעון להגיד כמה עלה הכל הלחיץ אותי כל כך בהתחלה אבל אחרי כמה זמן התרגלתי וזה הפך להיות דבר רגיל ולא מלחיץ

שואל השאלה:
אוף יש לי חרדה חברתית חזקה ואני גרועה עם אנשים.. בכל ליקוט זה ככה שצריך להתקשר ללקוח במידה ויש תקלה?