5 תשובות
יש רפורמה
המטרה שלה לתת כוח בלתי מוגבל לפוליטקאים. זה המטרה בגדול
לאפשר חוקים מושחתים
ולאפשר פסקת התגברות ברוב 61 שזה רוב רגיל וזה מהלכים אנטי דמוקרטים
ולכן יש כאלה שמפגינים
המטרה שלה לתת כוח בלתי מוגבל לפוליטקאים. זה המטרה בגדול
לאפשר חוקים מושחתים
ולאפשר פסקת התגברות ברוב 61 שזה רוב רגיל וזה מהלכים אנטי דמוקרטים
ולכן יש כאלה שמפגינים
דמוקרטיה בישראל מתקיימת בין היתר באמצעות עיקרון הפרדת הרשויות. יש שלוש רשויות- הרשות המבצעת (הממשלה), הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות השופטת (בית המשפט העליון- בג"ץ).
כל רשות מגבילה את הרשות האחרת ואין רשות אחת שעומדת מעל השתיים האחרות ולכן זה המצב הדמוקרטי.
ביבי והמפלגות התומכות בו שכרגע מרכיבים את הממשלה רוצים להעביר חקיקה שכוללת בה מספר חוקים, ביניהם חוק שאומר ששר מכהן יוכל לכהן גם עם עבירות פליליות, ובצורה כזאת החוקים האלה מעמידים את הרשות המבצעת מעל שתי הרשויות האחרות ובכך מפרים את הדמוקרטיה בישראל.
אם הרשות המבצעת עומדת מעל כולם היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה מבלי שיגבילו אותה וזה בדיוק ההגדרה לדיקטטורה.
כל רשות מגבילה את הרשות האחרת ואין רשות אחת שעומדת מעל השתיים האחרות ולכן זה המצב הדמוקרטי.
ביבי והמפלגות התומכות בו שכרגע מרכיבים את הממשלה רוצים להעביר חקיקה שכוללת בה מספר חוקים, ביניהם חוק שאומר ששר מכהן יוכל לכהן גם עם עבירות פליליות, ובצורה כזאת החוקים האלה מעמידים את הרשות המבצעת מעל שתי הרשויות האחרות ובכך מפרים את הדמוקרטיה בישראל.
אם הרשות המבצעת עומדת מעל כולם היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה מבלי שיגבילו אותה וזה בדיוק ההגדרה לדיקטטורה.
אנונימית
וואו תקשיבי הייתי מסבירה לך אבל זה נושא כל כך מסובך וארוך
תנסי לכתוב בטיקטוק הסבר על הרפורמה המשפטית
תנסי לכתוב בטיקטוק הסבר על הרפורמה המשפטית
ההפגנות הם נגד הרפורמה המשפטית שזו בעצם סדרה של חוקים שממשלת ישראל פועלת להעביר בימים אלו, שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
כי הממשלה רוצה לקבל בחירה על שופט בבית המשפט כי רוב השופטים שמאלנים ויש לנו ממשלה ימנית, עכשיו בית המשפט מונעה מהממשלה לעשות דברים מטורפים אז מפחדים שישראל תהפוך לדיקטטורית
ושובתים כי למורים אין מספיק שכר
ושובתים כי למורים אין מספיק שכר