10 תשובות
זה לא קשור לזה שהממשלה ניצחה זה קשור לחוקים של הרפורמה המשפטית
דבר ראשון זה שזה לא נכון,
היו הפגנות מצד הימין נגד הממשלה הקודמת.
ודבר שני, מה זה משנה מה הימין עשה? השמאל לא מנסה לחכות את הימין.
ואין כאן ניסיון לא לכבד את תוצאות הבחירות, אלא את פעולות הממשלה שנתפסות על ידי רבים כלא דמוקרטיות.
דרך אגב דמוקרטיה זה לא רק בחירות, זאת הסתכלות מאוד לא הוליסטית על איך שדמוקרטיות עובדות.
היו הפגנות מצד הימין נגד הממשלה הקודמת.
ודבר שני, מה זה משנה מה הימין עשה? השמאל לא מנסה לחכות את הימין.
ואין כאן ניסיון לא לכבד את תוצאות הבחירות, אלא את פעולות הממשלה שנתפסות על ידי רבים כלא דמוקרטיות.
דרך אגב דמוקרטיה זה לא רק בחירות, זאת הסתכלות מאוד לא הוליסטית על איך שדמוקרטיות עובדות.
אנונימי
1. פעם אחרונה שהוקמה ממשלת שמאל הייתה בשנת 1999, לא אתה ולא אני חיינו אז, אז אנחנו לא יודעים מה היה חוץ ממה שמספרים לנו.
2. להפסיד בכבוד לא אומר לא להפגין, זה אומר לא לטעון שהבחירות זויפו, לא לדרוש בחירות חדשות, וכו'. להפגין זה לגיטימי לחלוטין ולא קשור ללהפסיד בכבוד.
2. להפסיד בכבוד לא אומר לא להפגין, זה אומר לא לטעון שהבחירות זויפו, לא לדרוש בחירות חדשות, וכו'. להפגין זה לגיטימי לחלוטין ולא קשור ללהפסיד בכבוד.
לחקות*
אנונימי
שואל השאלה:
למה לגיטימי זה סתם מעצבן
למה לגיטימי זה סתם מעצבן
חסימת כבישים זה פסול לדעתי, אבל אם עצם העובדה שמפגינים מעצבנת אותך אז זאת בעיה אישית שלך.
אנונימי
^^אולי מעצבן אבל הפגנה זה דבר לגיטימי
כי הימין בוגר יותר והשמאל לא יודע להפסיד! זה ידוע..
אני שמה ככססףף שגם בלי הרפורמה היה עכשיו הפגנות!
שלא ישקרו לפחות שזה בגלל ההפגנות..
זה בגלל ביבי "והתיקים" וחובשי הכיפות כמובן איך שחכנו- חובשי כיפות למעלה בשלטון סוף העולם הגיע חחח.. הזיה שאפשר לחשוב ככה בחיי
אני שמה ככססףף שגם בלי הרפורמה היה עכשיו הפגנות!
שלא ישקרו לפחות שזה בגלל ההפגנות..
זה בגלל ביבי "והתיקים" וחובשי הכיפות כמובן איך שחכנו- חובשי כיפות למעלה בשלטון סוף העולם הגיע חחח.. הזיה שאפשר לחשוב ככה בחיי
^אם הפגנות שזה דבר לגיטימי זה בעינייך לא לדעת להפסיד אז גם הימין לא יודע להפסיד בגלל ההפגנות נגד הממשלה הקודמת
ההפגנות הם נגד הרפורמה המשפטית שזו בעצם סדרה של חוקים שממשלת ישראל פועלת להעביר בימים אלו, שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.