מישהו יכול להסביר לי מה זה רפורמה ועל מה כל הרעש בפוליטיקה?

סתם חרטא שלא משנה כלום באמת, ואם כן זה יעשה רק טוב לימין

המהפכה המשטרית מטרתה בעצם לתת לממשלה כוח בבחירת השופטים וריסום מערכת המדפט כדאי שלממשלה יהיה את כל הכוח במדינה. בעצם הרד הפרדת הרשויות ושליטה של הפוליטיקאים בבית המשפט העליון וכל בתי המשפט שמתחת. בדרך של רוב מובנה בוועדה לבחירת שופטים , פסיקת התגברות ברוב של 61 בלבד ואסירה על פסילת חוקי יסוד בעוד שכל חוק כיום ניתן לחוקק כחוק יסוד. ועוד המון נושאים. מצורף סרטון שמסביר מעולה זה לא יעשה טוב לאף אחד שאוהב לחיות בחופש ובטחון שמותר לו להגיד מה שהוא רוצה.

מצאתי תגובה שכתבתי על זה לפני כמה שעות:

זאת הרפורמה הנוכחית (זה משתנה כל כמה זמן):

ביטול עילת הסבירות במינויים ממשלתיים - אם מינוי הוא חוקי, בית המשפט לא יכול לפסול אותו עם עילת הסבירות.

מינוי שופטים:
עד היום היה וטו לשופטים, ורוב חברי הוועדה לא היו נבחרי ציבור, אז הייתה פחות השפעה לנבחרי הציבור (אולי חוץ מזמן איילת שקד).

ברפורמה יש רוב לנבחרי הציבור, והוועדה מורכבת מ-11 חברים:
3 שרים (קואליציה);
3 שופטים;
3 חברי קואליציה;
2 חברי אופוזיציה;

בשני המינויים הראשונים לעליון, הרוב יהיה רוב רגיל - אם הקואליציה מצביעה פה אחד, השופט נבחר.

במינוי השלישי יהיו חייבים הצבעה של לפחות חבר אופוזיציה אחד כדי למנות שופט.

במינוי הרביעי יהיו חייבים הצבעה של לפחות חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד כדי למנות שופט.

בנוסף לזה יהיה שימוע פומבי בוועדת החוקה לכל המועמדים.

פסקת התגברות ב-61 (על פי הנאום של ביבי, פסקת ההתגברות תעלה למספר יותר גבוה) - אם יש חוק שנפסל בקדנצייה קודמת, חברי הכנסת יכולים להעלות אותו שוב, ואם יש מספיק חברי כנסת - החוק יחוקק.
יהיה צריך רוב של 61 (נוכחית) חברי כנסת בכל 3 הקריאות, והחוק יוכל לעבור בקדנצייה הבאה (או שבקדנצייה הנוכחית, זה נכתב בצורה מעורפלת קצת).

כנראה שבהמשך הרוב לחקיקת חוקי יסוד ישונה למספר גדול יותר שלא נקבע עדיין, כמו שנכתב במתווי פשרה כמו פרידמן-אלבשן ועוד.

נכון לעכשיו, עתידים בשבוע הבא לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ולהפסיק את שאר החקיקה עד אחרי פסח.

הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל פועלת להעביר בימים אלו, שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה) ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:

א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.

ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי

ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.


מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.