12 תשובות
יש מקומות שמוכרים.
אני חושב שרק במקומות כשרים אין
אנונימי
מה קשור כפייה דתית, אנחנו מדינה יהודית וצריך לדעת לשלב בין המדינה והדת. אם כזה דחוף לך חמץ אז כן מוכרים בכפרים ערביים נגיד
שואל השאלה:
אבל מה אני אלך עכשיו לכפר ערבי בשביל לחם
וכן, גם סופרים לא כשרים מוכרים חמץ
שואל השאלה:
גם ככה זה לא כאילו הם מוציאים את החמץ מהחנות, הם סתם שמים עליו חתיכה של בד,זה לא משנה אם הם מוכרים או לא
הם לא יזרקו אלפי שקלים של סחורה רק בגלל פסח, אפילו הרבנות מבינה את זה ובגלל זה מספיק לכסות את החמץ כדי להיחשב כשר
כי זה מצוות ה'
לפי דעתי כפייה דתית
תודה על המינוסים!
אמת ויציב
כי חמץ פסח אסור גם הנאה ולא רק באכילה, אסור אפילו להחזיק אותו ברשותך.

^^ הם לא סתם שמים עליו בד, חוץ שהאו מכוסה בסופרים הכשרים - זה חמץ שנמכר לגויים קודם הפסח ואותם מדפים מושכרים לאותו גוי שקנה את זה (ככה כתוב בשטר של מכירת חמץ).

^ לא, לכסות את החמץ - זה לא מספיק כדי להיחשב לכשר. אם מכסים את החמץ, אבל לא מוכרים אותו לגוי - לא עשו בזה כלום ואחרי הפסח אותו חמץ אסור בהנאה וחייב שריפה. לכן מוכרים אותו לפני פסח כי התורה אסרה להחזיק חמץ שהוא שלך, לא של גוי. אותו מדפים ששם מונח החמץ - נחשב רשותו של גוי כי הם (המדפים) מושכרים לו, ועוש קניין בין רב שמינו אותו שליח למכור את החמ לגוי לבין גוי שקנה את זה.
אנונימי
חוק חג המצות
אסור למכור בישובים עם רוב יהודי חמץ בפסח
לאכול זה חוקי
אבל כן זאת כפיה דתית