8 תשובות
הממשלה רוצה להעביר חוקים שיפגעו בעצמאות וסמכות בית המשפט ויתנו לממשלה את היכולת לחוקק כל חוק שהיא רוצה.
הממשלה מנסה להעביר חוקים שפוגעים בזכויות של להט''ב, נשים, ערבים וגם קצת חילונים
הם מנסים גם שתהיה רשות אחת, שהכנסת תוכל לעשות מה שהיא רוצה ואף אחד לא יוכל לעצור אותה
הם מנסים גם שתהיה רשות אחת, שהכנסת תוכל לעשות מה שהיא רוצה ואף אחד לא יוכל לעצור אותה
איזה שטויות אתם עונים
הרפורמה המשפטית היא רפורמה שתחליש את הכוח המטורף שיש לבג"ץ(שופטים שנבחרו על דעת עצמם ובוחרים אחד את השני) לחוקק חוקים לשנות חוקי יסוד ולפסול חוקים שלא נראה להם שהם טובים ולגרום לכך שמי שנצח ברוב דמוקרטי יוכל לחוקק חוקים ולא שכל חוק יפסל על ידי חבורת שופטים שמאלנים שנבחרו לא על פי רוב אלא על שעת עצמם..
בקיצור להחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל.
הרפורמה המשפטית היא רפורמה שתחליש את הכוח המטורף שיש לבג"ץ(שופטים שנבחרו על דעת עצמם ובוחרים אחד את השני) לחוקק חוקים לשנות חוקי יסוד ולפסול חוקים שלא נראה להם שהם טובים ולגרום לכך שמי שנצח ברוב דמוקרטי יוכל לחוקק חוקים ולא שכל חוק יפסל על ידי חבורת שופטים שמאלנים שנבחרו לא על פי רוב אלא על שעת עצמם..
בקיצור להחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל.
היחיד שמדבר שטויות זה אתה, ממליץ לך להפסיק לקרוא בערוץ 14 כי אלה מנוונים לאנשים את המוח.
1. הכוח המטורף של בג"ץ נועד בשביל למנוע מהממשלה לפגוע בזכויות אדם ולהפוך לדיקטטורים.
2. מה הבעיה הזה שהם פוסלים חוקים? בכמעט כל העולם שופטים יכולים לפסול חוקים, ואיפה שהם לא יכולים לפסול חוקים יש גורמים אחרים שמגבילים את השלטון.
3. השופטים לא נבחרים על דעת עצמם. יש ועדה לבחירת שופטים שכוללת בין היתר 3 שופטים. על מנת למנות שופט נדרש בועדה הזו רוב של 7, כלומר, השופטים חייבים הסכמה של עוד 4 אנשים בשביל למנות שופט שהם רוצים.
4. הם שמאלנים? באמת? כי 5 מהם מתנחלים, לא נראה לי שיש הרבה שמאלנים ביהודה ושומרון.
1. הכוח המטורף של בג"ץ נועד בשביל למנוע מהממשלה לפגוע בזכויות אדם ולהפוך לדיקטטורים.
2. מה הבעיה הזה שהם פוסלים חוקים? בכמעט כל העולם שופטים יכולים לפסול חוקים, ואיפה שהם לא יכולים לפסול חוקים יש גורמים אחרים שמגבילים את השלטון.
3. השופטים לא נבחרים על דעת עצמם. יש ועדה לבחירת שופטים שכוללת בין היתר 3 שופטים. על מנת למנות שופט נדרש בועדה הזו רוב של 7, כלומר, השופטים חייבים הסכמה של עוד 4 אנשים בשביל למנות שופט שהם רוצים.
4. הם שמאלנים? באמת? כי 5 מהם מתנחלים, לא נראה לי שיש הרבה שמאלנים ביהודה ושומרון.
קרל הגדול? איזה דמוקרטיה יש בישראל?
אוליגרכיה של 15 שופטים.
הרפורמה מציעה את הדברים להלן:
- שינוי בועדה למינוי שופטים
- התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות
- ביטול עילת הסבירות
- הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
עכשיו נפרט כל מאפיין:
הועדה למינוי שופטים:
כיום - השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" מה שיוצר בלוק שלם שסוגר את עצמו
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה, והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח מוחלט.
מה הרפורמה מציעה? הרפורמה מציעה לקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, ימשיכו לכהן בוועדה 9 חברים.
מתוכם: שלושה שרים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים,
שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת חוקה, נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
מה היתרון? היתרון שיהיה גיוון ושקיפות של כמה קצוות פוליטיות.
התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות:
בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
מה קשר פסקת ההתגברות? למעשה בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61.
איך חוקי היסוד נפגעים? המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כשבית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד.
בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתחיל להרשות לעצמו להתערב בחוקי היסוד עצמם, בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
מה הרפורמה מציעה?
פסילת חוק: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פוסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת.
אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות רק בכנסת הבאה ולא ישר.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי היסוד.
אין מדינה דמוקרטית נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה.
עילת הסבירות:
מנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל החלטה במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי, כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי כך שבו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק,
לבית המשפט תפקיד חשוב מאד: לתת מענה במקום שבו הרשויות פעלו שלא כחוק, מחוץ לגדר סמכותן, משיקולים זרים, או מאפליה.
אולם הוא מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, ככה שופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שבידו הסמכות החוקית לקבוע מדיניות ועליו האחריות לממשה,
העילה פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד,
בית המשפט המשפט ימשיך לבצע את תפקידו החשוב שהוא לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
יועצים משפטיים:
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מופרז וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה.
כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לאישורם של היועצים המשפטיים,
היועצים בוחנים את הצעת החוק ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו של החוק,
ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית.
הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת כמובן מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך מראש.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי ברוריםת הרפורמה קובעת גם שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ.
בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת אל עמדותיהן של ועדות שמגר ואגרנט (https://www.archives.gov.il/archives/archive/0b07170680025672/file/0b07170680912926)
(https://www.intelligence.org.il/?module=articles&item_id=17&article_id=245&art_category_id=14)
שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ.
אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט, השופטים יבחנו את ההחלטה, את הטענות ואת המצב המשפטי, ויפסקו את הדין.
אוליגרכיה של 15 שופטים.
הרפורמה מציעה את הדברים להלן:
- שינוי בועדה למינוי שופטים
- התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות
- ביטול עילת הסבירות
- הסדרת מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה
עכשיו נפרט כל מאפיין:
הועדה למינוי שופטים:
כיום - השופטים המכהנים מחזיקים בכוח וטו ובאפשרותם למנוע את מינויו של כל מועמד שהם לא מעוניינים בו. שיטת "חבר מביא חבר" מה שיוצר בלוק שלם שסוגר את עצמו
הוועדה לבחירת שופטים מונה תשעה חברים, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שר המשפטים, נציג ממשלה, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה, והמשמעות היא שלשופטי בית המשפט העליון יש כוח מוחלט.
מה הרפורמה מציעה? הרפורמה מציעה לקבוע משקל שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, ימשיכו לכהן בוועדה 9 חברים.
מתוכם: שלושה שרים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים,
שלושה חברי כנסת: יו"ר ועדת חוקה, נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה.
מה היתרון? היתרון שיהיה גיוון ושקיפות של כמה קצוות פוליטיות.
התערבות בית המשפט בפוליטיקה ופסקת התגברות:
בית המשפט העליון יכול כיום לפסול חוקים גם בהרכב של 3 שופטים בלבד ולא נדרש רוב מיוחד. הוא מעולם לא קיבל את הסמכות לפסול חוקים, הוא לקח אותה לעצמו מאז המהפכה החוקתית.
מה קשר פסקת ההתגברות? למעשה בישראל קיימת כבר פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. היא נחקקה בשנת 1994, לפי פסקת ההתגברות הזו, הכנסת יכולה להתגבר על פסיקות בג"ץ ברוב של 61.
איך חוקי היסוד נפגעים? המהפכה החוקתית כולה נשענה על התפיסה שחוקי היסוד הם החוקה של מדינת ישראל ולכן כשבית המשפט פסל חוקים הוא עשה זאת כי הם עמדו בסתירה לחוקי היסוד.
בית המשפט העליון פועל מכוח חוקי היסוד, הוא פוסל חוקים מכוח חוקי היסוד- והיום הוא גם מתחיל להרשות לעצמו להתערב בחוקי היסוד עצמם, בית המשפט העליון משנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק.
מה הרפורמה מציעה?
פסילת חוק: כדי לפסול חוק יחויב בית המשפט העליון להתכנס בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי למנוע השפעה על התוצאה באמצעות בחירת הרכב שופטים. כדי לפסול חוק יידרש רוב של 12 שופטים מתוך 15.
פסקת התגברות: אם בית המשפט העליון פוסל חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש לזמן קצוב, ברוב של 61 חברי כנסת.
אם בית המשפט העליון פסל את החוק פה אחד, הכנסת תוכל להפעיל את פסקת ההתגברות רק בכנסת הבאה ולא ישר.
חוקי יסוד: לפי הרפורמה, בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי היסוד.
אין מדינה דמוקרטית נוספת שבה הוכרזה סמכות של בית המשפט על החוקה עצמה.
עילת הסבירות:
מנגנון שבאמצעותו בית המשפט מקבל החלטה במקום נבחרי הציבור ללא בסיס חוקי, כל החלטה של גורם ממשלתי יכולה להתהפך בבית המשפט גם אם היא חוקית לחלוטין, רק בשל העובדה שהשופט חולק על ההחלטה עצמה. המצב מגיע עד לכדי כך שבו דעה של שופטת מחוזית בתל אביב גברה על כל מדיניות ההגירה של שרת הפנים שפעלה על פי חוק,
לבית המשפט תפקיד חשוב מאד: לתת מענה במקום שבו הרשויות פעלו שלא כחוק, מחוץ לגדר סמכותן, משיקולים זרים, או מאפליה.
אולם הוא מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לבטל את עילת הסבירות, ככה שופטים לא יוכלו להחליף את שיקול הדעת של מי שבידו הסמכות החוקית לקבוע מדיניות ועליו האחריות לממשה,
העילה פוגעת בוודאות המשפטית ויוצרת פסיקה לא עקבית, אמון הציבור בבית המשפט נסדק ויורד,
בית המשפט המשפט ימשיך לבצע את תפקידו החשוב שהוא לפקח על עבודת הממשלה ולבקר אותה באמצעות הכללים הקיימים:
חוסר-סמכות, תקינות ההליך, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, פגיעה בזכויות, אפליה ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
יועצים משפטיים:
ליועץ המשפטי לממשלה יש היום כוח מופרז וחוות דעתו היא לא עצה או דעה, אלא ממש החלטה.
כך, כל החלטה בממשלה או הצעת חוק ממשלתית עוברת לאישורם של היועצים המשפטיים,
היועצים בוחנים את הצעת החוק ולבסוף מחליטים מה יהיה דינו של החוק,
ביחס לכל החלטת ממשלה הם בוחנים האם היא "סבירה" בעיניהם, ולא רק האם היא חוקית.
הם יכולים למנוע חקיקה, למנוע החלטות, לרוקן חוקים מתוכן ולסכל מדיניות. זאת כמובן מבלי שניתנה להם הסמכות החוקית לכך מראש.
מה הרפורמה מציעה?
הרפורמה מציעה לעגן את מעמדו של היועץ בחוק, דבר שלא קיים היום. הרפורמה גם מבקשת לקבוע כללי ברוריםת הרפורמה קובעת גם שהיועץ, כשמו כן הוא, יהיה יועץ.
בעצם הרפורמה לא מחדשת דבר, אלא חוזרת אל עמדותיהן של ועדות שמגר ואגרנט (https://www.archives.gov.il/archives/archive/0b07170680025672/file/0b07170680912926)
(https://www.intelligence.org.il/?module=articles&item_id=17&article_id=245&art_category_id=14)
שגם סברו שהממשלה יכולה לפעול בניגוד לחוות דעתו של היועץ.
אם מישהו יתקוף את החלטת הממשלה בבית המשפט, השופטים יבחנו את ההחלטה, את הטענות ואת המצב המשפטי, ויפסקו את הדין.
הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל מתכננת להעביר שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
^^ אתה דוגמא לאשכנזי אליטיסטי רופס
האנשים שתומכים ברפורמה אוהבים לבלבל את המוח עם כל מיני אמירות שאין להן באמת תוכן קונקרטי, אבל מה לעשות שבמציאות הכל קורה הפוך ממה שהם חושבים.
גם בהונגריה ובפולין הממשלה החליטה להתערב בהליך מינוי השופטים בנשת 2011 ו2015 בהתאמה.
בקישור - מה שקרה לייצוא ההייטק באותן שנים.
גם שם אני בטוח שאנשים אמרו שהגיע הזמן לבטל את דיקטטורת בית המשפט ושהונגריה היא אוליגרכיה של x שופטים, אבל למציאות לא אכפת מה אתה חושב שקורה אלא מה שקורה באמת, והמציאות במקרה הזה היא פגיעה בהייטק.
בניגוד להונגריה ופולין, הכלכלה שלנו תלויה במגזר ההייטק, אם יקרה לנו מה שקרה להן, הכלכלה שלנו תתמוטט.
גם בהונגריה ובפולין הממשלה החליטה להתערב בהליך מינוי השופטים בנשת 2011 ו2015 בהתאמה.
בקישור - מה שקרה לייצוא ההייטק באותן שנים.
גם שם אני בטוח שאנשים אמרו שהגיע הזמן לבטל את דיקטטורת בית המשפט ושהונגריה היא אוליגרכיה של x שופטים, אבל למציאות לא אכפת מה אתה חושב שקורה אלא מה שקורה באמת, והמציאות במקרה הזה היא פגיעה בהייטק.
בניגוד להונגריה ופולין, הכלכלה שלנו תלויה במגזר ההייטק, אם יקרה לנו מה שקרה להן, הכלכלה שלנו תתמוטט.