תשובה אחת
דוד המלך הצטיין במחויבות מוחלטת לצו התורה ולצו האומה, דוד בעצם החל לבסס את שלטונו- (הלא רשמי) כבר ביום שהפיל את גולית, ובעוד מנהגי אצילות ויראת שמיים, לאורך כל בריחתו משאול, הענוה שלו וההתבטלות כלפי הקב"ה -היא הגורם העיקרי, להצלחתו. כמלך, מדינאי, מצביא ונביא בעל רוח קודש.
1. מחליט להתחיל את מלכותו בשבט יהודה, בחברון.
חברון היא לא סתם עיר בשבט יהודה, היא גם איננה עיר הולדתו של דוד - בית לחם,
אמנם היא בתוך שבט יהודה, אבל היא עיר חשובה, היא עיר האבות. דוד יוצר רציפות מיידית עם ההיסטוריה היהודית, עם האבות: אברהם, יצחק ויעקב, עם יהושע וכלב שהיו בחברון, עם כל מה שנוגע לשורש המציאות הישראלית בארץ ישראל - הוא מולך בחברון. כמובן, שהוא גם מוגן יותר כאשר הוא נמצא בתוך שבטו.
2-. כיבוש עיר חדשה, ירושלים שלא נחלקה לשבטים והעלה אליה את ארון ה', ובכך ביסס את מעמדה של העיר כבירה מדינית ודתית, חידוש המחויבות לצו התורה לבנות מקדש קבע, על ידי הפיכתה של העיר הזו לבירת הממלכה מבחינה מדינית, והחלטה מיידית להביא את המשכן אל הבירה ולבסס את המלכות על הקודש
3. דוד מקים צבא מקצועי, אלו הם 'הגיבורים'. כלומר, המשימה המדינית היא השלמת המשימה שהוטלה על יהושע בן-נון, כיבוש הארץ כולה תחת שלטון ישראל. לאחר מכן ניצח דוד את הפלשתים, וכבש אף את כל הממלכות השכנות והרחיב מאוד את גבולות ממלכתו. הוא לא יצא רק לפעולות תגמול כתגובה להתגרות אוייבים. הוא דגל בהתקפה וכיבוש יזום, לא עוד שבט אחד בסכנה המבקש את עזרת יתר השבטים, אלא פעילות כל השבטים יחדיו.-איחוד עם ישראל.
אלו הן ההחלטות לטווח ארוך שקבעו ועיצבו את המדיניות הישראלית בארץ ישראל לאורך דורות. הן יצרו פתרון לבעיות מתמשכות של פיצול שבטי, של עבודה זרה, של אויבים בתוך הארץ וסביבה, ושל מעמד המלוכה. אלו עניינים, צריכים להיות מונחים לפתחה של כל מדינה, כי הם טובים ונכונים לכל שעה, גם אם אינה שעת מלחמה.
זו תבונתו המדינית של דוד מלך ישראל.
1. מחליט להתחיל את מלכותו בשבט יהודה, בחברון.
חברון היא לא סתם עיר בשבט יהודה, היא גם איננה עיר הולדתו של דוד - בית לחם,
אמנם היא בתוך שבט יהודה, אבל היא עיר חשובה, היא עיר האבות. דוד יוצר רציפות מיידית עם ההיסטוריה היהודית, עם האבות: אברהם, יצחק ויעקב, עם יהושע וכלב שהיו בחברון, עם כל מה שנוגע לשורש המציאות הישראלית בארץ ישראל - הוא מולך בחברון. כמובן, שהוא גם מוגן יותר כאשר הוא נמצא בתוך שבטו.
2-. כיבוש עיר חדשה, ירושלים שלא נחלקה לשבטים והעלה אליה את ארון ה', ובכך ביסס את מעמדה של העיר כבירה מדינית ודתית, חידוש המחויבות לצו התורה לבנות מקדש קבע, על ידי הפיכתה של העיר הזו לבירת הממלכה מבחינה מדינית, והחלטה מיידית להביא את המשכן אל הבירה ולבסס את המלכות על הקודש
3. דוד מקים צבא מקצועי, אלו הם 'הגיבורים'. כלומר, המשימה המדינית היא השלמת המשימה שהוטלה על יהושע בן-נון, כיבוש הארץ כולה תחת שלטון ישראל. לאחר מכן ניצח דוד את הפלשתים, וכבש אף את כל הממלכות השכנות והרחיב מאוד את גבולות ממלכתו. הוא לא יצא רק לפעולות תגמול כתגובה להתגרות אוייבים. הוא דגל בהתקפה וכיבוש יזום, לא עוד שבט אחד בסכנה המבקש את עזרת יתר השבטים, אלא פעילות כל השבטים יחדיו.-איחוד עם ישראל.
אלו הן ההחלטות לטווח ארוך שקבעו ועיצבו את המדיניות הישראלית בארץ ישראל לאורך דורות. הן יצרו פתרון לבעיות מתמשכות של פיצול שבטי, של עבודה זרה, של אויבים בתוך הארץ וסביבה, ושל מעמד המלוכה. אלו עניינים, צריכים להיות מונחים לפתחה של כל מדינה, כי הם טובים ונכונים לכל שעה, גם אם אינה שעת מלחמה.
זו תבונתו המדינית של דוד מלך ישראל.
באותו הנושא: