הצג והסבר שני דרכים במשטר דמוקרטי , המאפשרים את הגבלת כוחות של השילטון {הרוב} ?

הפרדת רשויות
חוקה

שואל השאלה:
איך להציג ולהסביר את זהה

עקרון הפרדת רשויות
)נחשב לצורך ההיבחנות כעיקרון דמוקרטי העומד בזכות עצמו(
הפרדת רשויות: פירושה פיצול הכוח השלטוני והפרדה של סמכויות החקיקה, הביצוע והשפיטה של הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. זאת במטרה להגביל את השלטון ולמנוע ריכוז הכוח והעוצמה בידי גורם שלטוני אחד, ליעל את התנהלות המערכת השלטונית וכדי לקדם הגנה על זכויות האדם. לכל רשות סמכויות ייחודיות אך הן אינן מוחלטות. בין הרשויות מתקיימים יחסי איזון, ריסון, פיקוח ובקרה, כלומר, מערכת של איזונים ובלמים.
תפקידי הרשויות:
1. רשות מחוקקת: תפקידה לחוקק חוקים באמצעות הרוב בפרלמנט )הכנסת בישראל(. 2. רשות מבצעת: זו הממשלה. תפקידה לקבוע מדיניות, להחליט החלטות לבצע ולאכוף אותן
באמצעות גופים שונים וכל זאת בכפוף לחוקים שחוקק הפרלמנט. 3. רשות שופטת: תפקידה לשפוט אזרחים שעברו על החוק או להכריע במחלוקות בין בני אדם
ואזרחים במדינה )מערכת בתי המשפט(. השפיטה היא עפ"י החוקים שנחקקו בפרלמנט ולאחר שהרשות המבצעת ביצעה את האכיפה הנדרשת.
כיצד מנגנון הפרדת הרשויות מגביל את השלטון? כיצד כל רשות מפקחת ומבקרת את הרשות האחרת?
מנגנון הפרדת הרשויות מונע את ריכוז הכוח השלטוני במוקד אחד, מאפשר לרשויות לפקח ולבקר זו את זו, מאפשר מנהל תקין ושמירה על זכויות האדם והאזרח.

הרשות המחוקקת )הכנסת( מפקחת על הרשות המבצעת )ממשלה( על ידי ועדות הכנסת, שאילתות והצבעות אי אמון. היא מחוקקת חוקים ובכך מגבילה פעולותיה של הרשות המבצעת אשר מחויבת לפעול בהתאם לחוקים ולדאוג לביצועם. לרשות המבצעת אסור לבצע פעולות אם אלו לא נחקקו בחוק על ידי הרשות המחוקקת.
הרשות המחוקקת )הכנסת( מפקחת על הרשות השופטת על ידי חקיקת חוקים וחוקי יסוד שרק על פיהם יכולה הרשות השופטת להכריע בדין.
הרשות השופטת מפקחת על הרשות המבצעת באמצעות פסילת הוראות שניתנות על ידי הרשות המבצעת )באמצעות צווים(.
הרשות השופטת מפקחת על הרשות המחוקקת באמצעות ביטול חוקים המנוגדים לחוקה )אם יש כזאת( או באמצעות פסילת חוקים הפוגעים בזכויות האדם או שאינם חוקתיים.
הרשות המבצעת )הממשלה( אינה מפקחת על הרשויות האחרות מכיוון שהיא מחזיקה במרבית הכוח.

חוקה
חוקה: מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן שקובע את עקרונות היסוד של המדינה ומאפייניה.
לחוקה עליונות משפטית על חקיקה רגילה.
חוקה דמוקרטית כוללת שלושה נושאים עיקריים: 1. מאפייניה הייחודיים של המדינה, עקרונותיה וערכי היסוד של המדינה.
2. עקרונות הגנה על זכויות אדם ואזרח ושמירה על זכויות המיעוט. 3. מבנה רשויות השלטון, סמכויותיהן והיחסים ביניהן.
חשיבותה של חוקה: החוקה קובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את ערכיה וכן את הכללים שעל פי הם תתנהל
המדינה. החוקה כוללת פירוט של זכויות האדם והאזרח ולעתים גם זכויות קבוצה של מיעוטים.
תפקידה של חוקה דמוקרטית להגביל ולרסן את רשויות השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון ולמנוע עריצות הרוב, להגן על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט במדינה.
במה שונה חוקה מחוק רגיל ממד התוכן: החוקה כוללת תכנים המגדירים את סמכויות השלטון, ותכנים המגנים על זכויות אדם
ואזרח. ממד המעמד: לחוקה יש מעמד על:
1. סעיפי החוקה מבטלים כל חוק המנוגד להם. חוקה עומדת מבחינה היררכית מעל שאר החקיקה.
2. קשה לשנות את החוקה. יש דרישה למנגנון מיוחד של שינוי שמובחן מזה של שינוי חקיקה רגילה.
מנגנוני

אמאלהה מה זה מישהו השקיע כאן

כן המורה שלי לאזרחות

שואל השאלה:
תודהה רבהה גיגמגמגמ

בכיף