אתמול מורה זרקה עלי נייר מול כל הכיתה

כן

כן

כן

בטח זה היה בצחוק

כן

כן

שואל השאלה:
calba נתתי לך פרח בטעות לא משנה אבל זה לא היה מצחיק אם לא היה שניים שצוחקים זה היה פשוט משפיל וכולם הסתכלו עלי והיו כאלו שצחקו

למנהלת, ממש לא לה

וואו, זה מאוד פוגע, אתה צודק.

(כתבתי את התשובה לפני שהבחנתי שאת בת. מתנצל על לשון הזכר.)

אולי היא ניסתה להיות חברמנית ופשוט לא הצליח לה. גם אנשים בוגרים טועים לפעמים בשיקול הדעת.

יש שתי אפשרויות.

- אם היא מורה טובה באופן כללי (בהתנהלות שלה עם תלמידים), אז לא כדאי להשחיר את שמה אצל ההנהלה, כי לא מגיע לה. אבל בהחלט תוכל לכתוב לה מכתב אישי שבו תפרט מה היה ושנפגעת, כדי שהיא תלמד להבא ואולי אף תתנצל. מורים הם בני אדם, כמונו, והם יכולים ללמוד מטעויות ולהשתפר. שים את זה בתוך מעטפה סגורה ותן לה בסוף השיעור ממש לפני שאתה בורח להפסקה.

- אם היא מורה שדברים כאלה הם לא יוצאי דופן אצלה, אז נראה שכן יש טעם לדווח עליה.


פעם מורה עשתה משהו שמאוד הפריע לי (היא כתבה על הלוח את שמות התלמידים שלא הכינו שיעורים, ואני ביניהם). אחרי השיעור הלכתי אליה ואמרתי לה, בנימוס, ובלי שאחרים שומעים, שאני חושב שזה מעשה לא יפה, ולא ממש חינוכי, ואפילו אמרתי לה (גם כן בנימוס) שאבקש רשות לצאת מהשיעור הבא אם הרשימה תישאר על הלוח. כשאמרתי לה כל זאת הבחנתי בפניה שהיא מקבלת את מה שאמרתי (ולכן כבר סלחתי לה בלבי). (בשיעור הבא היא שכחה למחוק את הרשימה, אבל לא הערתי לה על זה כי כיבדתי אותה (כי הרגשתי שהיא כיבדה אותי, וזה כבר הספיק לי). היא הביטה אליי, נזכרה בעניין, חיפשה נואשות ספוג (לא היה), ביקשה ממחטה מתלמידה ומחקה מהר מהר את הרשימה.)

בכל אופן, אם אתה כותב לה מכתב (או מדבר איתה), תעשה זאת בג'נטלמניות, לא בבכיינות. תדבר/תכתוב אליה בכבוד. אם אתה רוצה כבוד, אתה צריך לתת כבוד.