50 תשובות
עכשיו תבדוק את זה
מדהים למה אתה פה אז?
שואל השאלה:
כי למשפחה שלי אני לא אספר אז זרי סטיפס יכולים להיות אופציה טובה
אנונימי
עכשיו אתה הולך לאבחן את זה ולטפל בזה אני מניח
תבדוק את זה
שואל השאלה:
קצת מסובך ללכת לאבחון כי אז זה אומר שההורים שלי ידעו מזה ובכנות לא אוהב את האות קין "פסיכופת" על הראש שלי
אנונימי
למה אתה חושב שאתה פסיכופת?
זה שאתה חושב, לאו דווקא אומר שזה נכון.
אני די בטוחה שזה משהו שחייב באיבחון.
שואל השאלה:
אני עונה על התסמינים או לפחות על רובם

קחו דוגמא- ילד מהשכבה מת בתאונת דרכים והכינוי שלו היה דפו אז המצאתי עליו "איפה אתה אתה פה? דפו לא פה לא פה פה"
אנונימי
שואל השאלה:
גם האמפתיה שלי ברצפה ואני מניאק רצח. אני גנבתי לחבר שלי לפחות איזה 6 כריכים סתם בשביל הכיף וירקתי חתיכת גוש של במבה מהפה שלי לתוך תיק איפור בפורים, בלי שום סיבה. שמתי מסטיק בתוך כריך של מישהו למרות שאחרי זה הוצאתי כי חברים שלי שכנעו אותי. אני אימפולסיבי ברמות וזה בטיפול אז זה מה שחשוב. אני כריזמט בטירוף ויודע איך לדבר עם אנשים. אני מניפולטיבי ומשקר מלא בקיצור יש מלא דברים מדאיגים
אנונימי
לך לאבחון אצל פסיכיאטר
זה הפרעת אישיות אנטי סוציאלית או משהו אחר בסגנון
^^ לא בטוח שאתה פסיכופת בעיניי לפחות יכול להיות שאתה מתנהג ככה כי אתה מרגיש לבד ומחפש צומת לב בצורה מסוימת ואתה פשוט חושב שרק בדרכים כאלה אתה יכול להשיג אותה, זה יכול להיות?
ובכל מקרה אם אתה חושב שאתה פסיכופת אז אני חושבת שכדאי שתדבר עם ההורים שלך ותספר להם על כל מה שעשית ותראה איך הם יגיבו, וההורים שלך צריכים לדעת מזה הם בכל זאת ההורים שלך, והם הם ההורים שלך זה אומר שהם אמורים לאהוב ולקבל אותך, למרות שזה נשמע מאוד מדאיג כל הדברים שעשית ואם היה לי ילד היה נורא קשה לי לשמוע ולעכל שהוא מסוגל להתנהג ככה
שואל השאלה:
אני לא עושה את זה בשביל תשומת לב, אני עושה את זה גם אם אין אף אחד סביבי. אני בחיים לא אומר את הדברים האלה להורים שלי הם גם ככה יודעים שאני חסר רגישות אני מעדיף לשמור את זה לעצמי וללכת לאיש מקצוע בגיל 18
אנונימי
למה אתה חושב ככה קודם כל?
אנונימית
שואל השאלה:
כתבתי פה
אנונימי
שואל השאלה:
גם ראיתי חיה (דלק הסלעים) מתה על הכביש ופשוט דרסתי אותה בערך איזה 6 פעמים ואם קורה שאני תופס צרעה עכשיו בכוס פלסטיק אז אני תולש לה את כל הגפיים בעזרת הכוס שזה די מגעיל אבל אני מוצא בזה הנאה
אנונימי
שואל השאלה:
יש הרבה בקיצור יש הרבה סימנים
אנונימי
שואל השאלה:
אבל שמעו אני דווקא בן אדם ממש נחמד אני חושב שזה מה שמבדילך בין פסיכופת למניאק
אנונימי
^ קודם כל תיקח נשימה עמוקה, זה לא חייב להיות זה, זה יכול להיות גם האישיות שלך, שבעצם יש דברים שאתה רוצה לשנות בה.


לפעמים אנחנו קוראים דברים באינטרנט ואנחנו יכולים להתחבר לזה ולהאמין בזה, אבל אל תשים על עצמך תגיות עדיין. אני אשאל שאלה או שלוש ופשוט תענה כמה שיותר פתוח שאתה יכול, אני לא אשפוט אותך.


אוקיי, נשימה עמוקה, אתה מרגיש שאתה שולט במעשים האלו? יש הבדל כמובן בין חוסר שליטה ללא לחשוב ברגע שאתה עושה את זה ולא להבין למה עשית את זה בתור כעס עצמי.
אנונימית
אתה לא עונה, וזה קצת מדאיג אותי.
אמרתי משהו לא בסדר?
אנונימית
שואל השאלה:
אני פה אני פה
אנונימי
שואל השאלה:
כן אני שולט במעשים שלי
אנונימי
אה מעולה, אז זה בסדר מבחינתל לענות על מה ששאלתי או שפחות?
אנונימית
^^ אה, עכשיו קראתי את התשובה
אנונימי
שואל השאלה:
לפני כמה זמן הייתי ממש אימפולסיבי ולא כל כך שלטתי על חלק מהמעשים שלי אבל זה היה יותר כמו אמירות או דברים שעשיתי תחת לחץ ופחות המעשים
אנונימי
שואל השאלה:
כן אני אענה על כל מה שתרצי אין לי בעיה
אנונימי
שואל השאלה:
הצצה לתוך מוח מיוחד זה אני מבטיח לך
אנונימי
אוקיי, זה חשוב מאוד, כי תראה, אמרת שיש לך את כל התסמינים אבל יש לך שליטה מלאה על מה שאתה עושה.
עכשיו אני אשאל עוד שאלה קטנה, תחשוב עליה טוב, אם היא בסדר מבחינתל תענה, אם לא תכתוב לי שלא מתאים, לגמרי סבבה. כמובן שאני לא שופטת לגבי שום דבר.

יש איזשהו משהו רע כביכול שקורה בחיים שלך, או קרה? משהו או מישהו שפחדת ממנו, שהלחיץ אותך אולי, אתה מפחד שמישהו יעזוב אותך, או שיש עליך ציפיות גבוהות כלשהן, כל דבר כזה, גם אם אתה לא חושב שהוא משפיע עלייך בכלל חשוב לציין אותו. כל אירוע כזה שקורה או קרה, גם אם מזמן
אנונימית
שואל השאלה:
לא אני לא זוכר שקרתה לי איזושהי טרגדיה בחיים שלי שהשפיעה עליי
אנונימי
שואל השאלה:
אבל כן יש לי ציפיות מאוד גבוהות מעצמי
אנונימי
לא חייב להיות טרגדיה מסוימת, יכול להיות לחץ מסוים שאתה מדחיק כדי להמשיך לטפס הכי טוב שאפשר כדי לא לעצור. רוצה לחשוב על זה עוד הפעם או שאתה בטוח בתשובה?
אנונימית
שואל השאלה:
אני בן אדם מאוד רגוע ובטוח בעצמי
אנונימי
שואל השאלה:
טרגדיה יכולה להיות שלא חגגו לי יום הולדת בשנה שסבא שלי נפטר ומאז לא אכפת לי מימי הולדת?
אנונימי
שואל השאלה:
אני מרגיש שזה ממש מינורי
אנונימי
אוקיי, מעולה, זה מצב נהדר.
אבל אתה נוטה להעביר על עצמך ביקורות מדי פעם, כתוצאה מהציפיות שלך מעצמך, או ממעשים?
כי לפי מה שכתבת מקודם אתה לא חושב שמה שאתה עושה טוב, אבל מצד שני אתה מוצא פה סיפוק, הרי לא סתם היית בודק אם זה סימן להפרעה נפשית כלשהי אם לא היית חושב שיש בזה משהו לא בסדר.
אנונימית
למה בעצם זה שלא חגגו לך יום הולדת בשנה שסבא שלך נפטר בה פגע בך לדעתך עד כדי כך שלא היה איכפת לך שוב משום יום הולדת?
אנונימית
ואני לא חושבת שזה נחשב טרגדיה
שוב, אנחנו לא מחפשים טרגדיה פה, אבל כל אבן קטנה שהמשקל שלה ילחץ על המקום הנכון בלב שלך יכולה להשפיע.
אנונימית
אתה יכול לקרוא לזה אין שתרצה
אנונימית
שואל השאלה:
אם אני עושה משהו לא טוב או לא 100 אני מבקר את עצמי מלא על זה, אני יכול לחשוב על זה שעות. כשנכשלתי בטסט הראשון שלי בנהיגה אני הייתי אחרי זה בבית בגוגל מפות במשך אולי איזה 4 שעות אני לא צוחק רק חושב מה הייתי צריך לעשות נכון ואני רק מריץ את אותן סיטואציות שוב ושוב בראש שלי אבל אני מניח שזה גם קשור להפרעה הטורדנית כפייתית שהייתה לי בילדות אבל טיפלתי בה
אנונימי
זה יהיה טיפונת ארוך, 5 שאלות בערך, רק בגלל שאני לא מכירה אותך כל כך.
אבל גם אני כמובן לא באה להגיד לך שהכל מסטרס או משהו כזה, אני רק בודקת איתך טוב את העניין
אנונימית
שואל השאלה:
האמת אני לא בטוח שזה שלא חגגו לי השפיע על המחשבה שלי על ימי הולדת אולי זה בגלל שפשוט התבגרתי
אנונימי
שואל השאלה:
^^סבבה לכי על זה
אנונימי
טוב, אם ככה אז זה נשמע שיש עליך לחץ עצמי מסוים, לחץ מאוד גדול, שאני בעצמי חוויתי בעבר, ואם להיות כנה איתך רק עכשיו טיפלתי בו. שמכוונים לגבוה נוטים לחשוב שחייב להפעיל על עצמך לחץ כדי להגיע אל הטוב ביותר, וקשה לדמיין מצב אחר, אבל זה שקשה לדמיין את הסיטואציה הזאת לא אומר שהיא לא קיימת.

לחץ עצמי יכול להשפיע עליך הרבה בחיים, או כל לחץ כלשהו, וזה יכול כמובן להביא לכל מיני מצבים שתארת מקודם לא מתוך אכזריות או בעיה נפשית כלשהי, זו סוג של הוצאת לחצים על ידי מעשים עם מראה אכזרי שונה בלי באמת לחשוב תוך כדי על הסיבה האמיתית הנפשית הזאת ובלי להרגיש שחרור כלשהו.
אם הגענו למקום הנכון, ותחשוב על זה הלילה, זה יכול אפילו להפתיע אותך מאוד.

אבל לא נסיים עדיין, יש לי שאלה נוספת ודי, מה המצב שלך לצד הסביבה שלך, החברים אמיתיים או שהם שם כדי שלא תסתובב לבד לגמרי? יכולת להתנתק מהם? מה המצב שלך עם חברי כיתה או כל מי שבסביבה שלך ביום יום, איך המצב שלך אישית עם המשפחה הקטנה, והמורחבת כמו בני דודים וכו' איך אתה מרגיש במפגשים משפחתיים ששואלים אותך "איך אתה מרגיש? איך בלימודים?" ומדברים איתך על דברים מהחיים שלך?
אנונימית
אני מקווה שאני מסבירה את עצמי נכון, כי קשה לעשות את זה בכתב בלי באמת שתשמע אותי
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא מרגיש שיש עליי לחצים, רק לחץ של זמן אז אני מנסה לא לקחת את הזמן. אני מרגיש שיש לי רק חבר אחד שאני באמת יכול לסמוך עליו, והוא נראה לי גם היחידי שאני לא עשיתי לו שום דבר רע, כל שאר החברים הם חברים טובים אבל אין לי אמון בהם כל כך ואני לא מרגיש שהם באמת רוצים בטובתי כל הזמן. כן יכולתי להתנתק מהם. מבחינת חברי הכיתה אני אחלה את יודעת, לא משהו מיוחד לא מנסה ליצור ריבים מיותרים אבל אני ממש לא מתחבר אליהם ואפילו מתנשא. פעם הייתי בקשרים נוראיים לגמרי עם המשפחה שלי, גיל 13 14 15 כזה. עכשיו אני 17 ואני בקשר מצוין איתם. בני דודים קשר רגיל לא יותר מדי לא פחות מדי. כשהדודים שואלים אותי שאלות כמו איך בלימודים זה מרגיש מיותר ומעצבן אבל אני כן אוהב לדבר איתם על נושאים שאני אוהב ושאני רואה שאשכרה אכפת להם והם לא מנסים לעשות עוד שיחת חולין מיותרת, למרות שבשיחות האלה אני כמעט ולא מדבר ואני נותן להם את הבמה רוב הזמן כי אני רוצה ללמוד מהם
אנונימי
טוב, זה נשמע כאילו אין משהו חריג, כמה עצות ממני שתוכל לבחור לקחת או לא, זו בחירה שלך.

תנסה לשחרר קצת מעצמך, אפשר להצליח גם בלי לשבת שעות על כל כישלון, כישלונות הם חלק חשוב בחיים, וזה טוב מאוד שאתה בודק איפה נפלת כדי שתוכל לתקן את זה לפעם הבאה, אבל להקדיש שעות לזה יכול סתם להכביד עלייך, אם אתה רואה ששיטה אחת לא עובדת, תנסה אחת אחרת, תנסה אולי לשאול את המורה שלך למה הוא לא העביר אותך ולפרט לך איפה נכשלת, ושאתה מתאמן או מנסה שוב תנסה לא ללחוץ על עצמך להצליח בפעם השנייה בטוח.

אולי כדאי גם לנתק קשר מהחברים שאין לך אמון בהם, כי לשמור לצידך אנשים שאתה לא סומך עליהם בכלל יכול אולי להביא גם לתחושת אי נוחות מסוימת בתוך עצמך.

תנסה לבלות יותר זמן עם המשפחה או חברים שאתה מרגיש שמתעניינים בך באמת ושאתה בהם כדי לחזק את התחושה הטובה בך.

ותגיד לי איך אתה מרגיש אחרי שעשית חלק מהדברים או כולם, לפי הרצון שלך, כדי שנראה אם זה השפיע או לא, ואם הגענו למקומות הנכונים. כי אם זה לא עזר כנראה שזו לא הבעיה, וצריך לחפש אותה עוד קצת כדי למצוא ולפתור אותה.

ובפעם הבאה שלדעתך אתה עושה משהו "פסיכופתי" תשים לב טוב לאיך אתה מרגיש ותתאר לי את זה. (אם תרגיש בנוח כמובן).


ואם תרצה ליתר ביטחון, כדי להרגיע את המחשבה הזאת טיפה, תוכל לנסות מן מבחן אינטרנטי שלקחתי בעבר בעצמי לגבי משהו שלא קשור לנושא שהיה לי וזה נמצא כעוזר, תענה על השאלות לאט ובכנות, תחשוב טוב על כל שאלה, לא יותר מדי, ותעשה אפילו העתק הדבק לתוצאה מהאינטרנט כדי שאוכל להבין הכי טוב שאפשר מה קיבלת. (תעשה אם תרצה את השאלון עכשיו.)

תודה רבה על שיתוף הפעולה
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה על הזמן שלך אנונימית עזרת לי מאוד אני אנסה ליישם את מה שאמרת לי
אנונימי
באהבה❤
אנונימית
שואל השאלה:
יצא לי "אתם פסיכופתים במשרה מלאה!" דווקא הייתי בטוח שיצא לי אדם רגיל
אנונימי
שואל השאלה:
אנונימית איך אני יכול לדבר איתך בפרטי?
אנונימי