שהייתי בכיתה ז' הייתה לי מורה...

אני עכשיו בכיתה י אבל כשהייתי בכיתה ז שהתחילה כל הקורונה הייתה לי מורה.
שבפגישה הראשונה של התעודות אמרה לי:
בואי את לא יודעת מה לגיד ומתי.
ונשארתי אם צלקות ומאז כל הבטחון שהיה לי לדבר אם אנשים שגדולים ממני נעלם .
אחר כך בתעודות של סוף שנה .
היא אמרה לי :
שנינו יודעות שאת לא הכי חכמה .
ומאז אני בטוחה שאני הבן אדם הכי טיפש בעולם
והדברים האלה שהיא אמרה משפיעים עליי עד היום .
ואני מתפדחת לדבר אם כולם .
איך להתגבר על זה?