כשכותבים סיפור, איך אפשר לסמוך על התהליך ועל מה שקורה ולא לנסות לשלוט בכל חלק?

את ממש לא צריכה לתת לסיפור לזרום. סיפור הוא לא סתם דבר שיכל לקרות, חייב להיות בו תוכן, ואת ככותבת אחראית לזה.

שואל השאלה:
למה לא?
יש לסיפור תוכן

תכתבי מה שאת רוצה ועולה לך לראש, אל תחשבי.
מקסימום אם את רוצה לתקן/לשנות/להוסיף משהוא תעשי את זה בסוף הכתיבה.

בסיפור אמורה להיות פונקציונאליות בסיסית לכל אירוע, אם אירועים סתם קורים, כי זה "זרם", אין לי למה לקרוא את הסיפור, תעמידי מאחורה מינימום מחשבה וממילא יהיה לך מה לכתוב.

שואל השאלה:
יש פונקציונליות לאירועים, למה שלא תהיה?

כי אם הסיפור הולך לכיוון "סתם", ואת לא בוחרת את הכיוון שהוא הולך, אין פה כוונה וממילא אין פונקציונאליות.

שואל השאלה:
למה דווקא אני צריכה לבחור את הכיוון שאליו הסיפור הולך ומי אמר שזה כיוון "סתם"?

מי יבחר אם לא את? את כותבת עם עוד אנשים?

שואל השאלה:
לפעמים הסיפור פשוט נכתב לבד, בלי שתהיה שליטה על מה שיוצא

כשסיפור נכתב לבד, אין בו פונקציונאליות, אנחנו סתם חוזרים אחורה...
תקראי את ההודעות הקודמות פשוט.

שואל השאלה:
אני לא חושבת ככה. לדעתי, הרבה פעמים כשמנסים לקחת את הסיפור לכיוון מסוים זה יוצר תחושה של אילוץ.
השאלה שלי היא איך לתת לעצמי לכתוב מה שאני כותבת ולא לנסות לשנות את זה למה שאני חושבת שיכול להיות "נכון" יותר?
אתה גם כותב סיפורים?

אם לא מנסים לקחת את הסיפור, אלא נותנים לו לגדול לבד, את לא מחדירה משמעות מעבר למילים. אם רוח סידרה עלים וכתבה "בננה", באמת נכתב שם בננה? לא, כי מישהו חייב *להתכוון* לזה, סתם ככה זה פשוט סידור אקראי של עלים.
גדולי הסופרים השתמשו בסיפור שלהם כ*פיגום* לדבר גדול יותר. ככה ב"לוליטה" כשהוא רוצה לדבר על תפיסה, שיקופים, אומנות, ככה ב"חטא והפשע" כשהוא רוצה לדבר על זכות האדם לשפוט וכן הלאה.
וכן, אני לא מוכשר במיוחד אבל מוציא משהו פה ושם.

שואל השאלה:
הבנתי, השאלה היא אם הכוונה לדבר על תפיסה שיקולים ואמנות ועל זכויות ונושאים כאלה לא יכולה לפגוע בעלילה של הסיפור, להפוך אותו למאולץ? כלומר, אם מנסים להלביש את זה על הסיפור בכוח במקום להתמקד בדברים שקורים?
למה סיפור לא יכול לעמוד בפני עצמו והוא צריך להיות פיגום לדבר גדול יותר לדעתך?

האילוץ תלוי בכישרון הסופר, לא כל אחד יכול לכתוב טוב.
זה הכרחי לדעתי כיוון שמבלעדי זה אין לי למה לקרוא את הסיפור. אני רוצה להתענג על סיפור עם משמעות, אפילו אם המשמעות היא נטו יופי. אם אין כוונת מכוון, זה סתם עוד סידור עלים, ולא אשקיע בו זמן.

שואל השאלה:
תודה רבה
ניהנתי לקרוא את מה שכתבת. תשובה יפה, למדתי ממנה הרבה.