אפשר הסבר על הרפורמה?

יהודים אמריקאים שהחליטו שלא בא להם על האורתודוקסיה.
ואני שואל האמנם? ואני עונה, לא.
אבל, ראי את שירו של נתן יונתן על כך, שנכתב במאה השביעית, בצל הכיבושים הצ'צ'נים.

בקצרה:
אהרון ברק הרס את האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. הוא עשה ככה ששופטים *שבוחרים את עצמם* (אם אתה רוצה הסבר על החלק של בחירת השופטים, תגיד) יכולים לפסול חוקים שהממשלה יכולה להעביר. ביבי ושות' מנסים עכשיו לשנות את זה ולהחזיר את האיזון. מנסים לעשות ככה שהכנסת תחליט על החוקים, ולא בגץ, בדיוק איך שאמור להיות (לדעתי)
מקווה שהסברתי ברור :))

^איך הם בוחרים את עצמם? לקואליציה יש 3 חברים בוועדה לבחירת שופטים ובשביל למנות שופט צריך רוב של 7 חברים מתוך 9, אז הקואליציה יכולה להטיל ווטו על החלטת השופטים, גם אם עורכי הדין תומכים בהם.

לא ברור כמה ידע יש לך בנושא כדי לדעת מאיפה להתחיל אבל בגדול-
במצב הנוכחי, בג"ץ, שמהווה את הרשות השופטת, יכול לפסול חוקים שהממשלה, הרשות המבצעת, רוצה ליישם.
הרפורמה אומרת שיהיה לממשלה את הכוח לבטל את פסילות החוק של בג"ץ אם יש לה רוב של 61 חברי כנסת, וזה מה שהממשלה צריכה כדי להתקיים, ככה שהיא תוכל לעשות את זה בכל מצב.
הרפורמה גם אומרת שלממשלה יהיה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים.
יש עוד כמה סעיפים קטנים יותר אבל בגדול הקואליציה תוכל לחוקק פסקות התגברות ולגבור על בית המשפט, תוך כדי שיהיה לה קל יותר למנות שופטים לטובתה בוועדה לבחירת שופטים.

צד אחד אומר שהשופטים לא נבחרו על ידי העם (למרות שיש בוועדה לבחירת שופטים לא מעט נבחרי ציבור או כאלו שניבחרו על ידי נבחרי הציבור), ולכן יש לרשות השופטת כוח רב מדי נגד שתי הרשויות האחרות.
הצד השני אומר שבג"ץ נועד להגן על זכויות המיעוטים (והוא עשה את זה ברוב החוקים שפסל), ולכן לא הגיוני לתת לקואליציה לחוקק פסקת התגברות עם עצמה ובכך לגבור על הרשות השופטת, כשיהיה לקואליציה כוח לעבור בשקט על חוקי המדינה (לא באופן ישיר) ולהפר את איזון הפרדת הרשויות.

הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל מתכננת להעביר שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:

א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.

ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי

ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.


מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.