6 תשובות
הממשלה רוצים לחוקק חוק שהם יכולים לבחור את השופטים.
אם החוק הזה יעבור הם יכולים לחוקק איזה חוק שבא להם כי הם בחרו את השופטים אז השופטים לטובתם.
אם החוק הזה יעבור הם יכולים לחוקק איזה חוק שבא להם כי הם בחרו את השופטים אז השופטים לטובתם.
אנונימית
שואל השאלה:
אוי באמת זה לא טוב
אוי באמת זה לא טוב
אנונימית
זה לא מדויק^.
יש ניסיון לאזן את הכוח שבתי המשפט נטלו לעצמם בשנים האחרונות - ובין היתר את ההשפעת השמאל על בתי המשפט.
במציאות הנוכחית אופן בחירת השופטים גורם לבתי המשפט להיות מוטים לצד השמאלי של המפה הפוליטית. מכיוון שבתי המשפט נטלו לעצמו כוח לא דמוקרטי ולא מווסת להתערב בהחלטות הממשלה, ממשלות ימין מוגבלות ביכולתן להעביר חוקים, גם כאשר הן מקבלות את תמיכת רוב הציבור.
יש ניסיון לאזן את הכוח שבתי המשפט נטלו לעצמם בשנים האחרונות - ובין היתר את ההשפעת השמאל על בתי המשפט.
במציאות הנוכחית אופן בחירת השופטים גורם לבתי המשפט להיות מוטים לצד השמאלי של המפה הפוליטית. מכיוון שבתי המשפט נטלו לעצמו כוח לא דמוקרטי ולא מווסת להתערב בהחלטות הממשלה, ממשלות ימין מוגבלות ביכולתן להעביר חוקים, גם כאשר הן מקבלות את תמיכת רוב הציבור.
אנונימי
ההפגנות הם נגד הרפורמה המשפטית שזו בעצם סדרה של חוקים שממשלת ישראל מתכננת להעביר שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול.
שואל השאלה:
אז ממש זה מוביל לדיקטטורה
אז ממש זה מוביל לדיקטטורה
אנונימית
^^הבעיה היא לא רק הוועדה למינוי שופטים.
הם גם רוצים שבג"ץ לא יוכלו לדון בחוקי יסוד ולפסול אותם, למרות שאין הבדל גדול בחקיקה בין חוק יסוד לחוק רגיל, ועם הרוב שיש לקואליציה הם יכולים לחוקק כל חוק כחוק יסוד.
חוץ מזה, בעיה עוד יותר גדולה היא פסקת ההתגברות - כל חוק שבג"ץ כן יצליחו לפסול, הכנסת תוכל לחוקק מחדש ברוב של 61 חברי כנסת (לכל קואליציה יש רוב כזה).
הם גם רוצים שבג"ץ לא יוכלו לדון בחוקי יסוד ולפסול אותם, למרות שאין הבדל גדול בחקיקה בין חוק יסוד לחוק רגיל, ועם הרוב שיש לקואליציה הם יכולים לחוקק כל חוק כחוק יסוד.
חוץ מזה, בעיה עוד יותר גדולה היא פסקת ההתגברות - כל חוק שבג"ץ כן יצליחו לפסול, הכנסת תוכל לחוקק מחדש ברוב של 61 חברי כנסת (לכל קואליציה יש רוב כזה).