למה בנות אומרות שהן מרגישות שמנות למרות שטכנית הן לא?

חוסר ביטחון

כי ככה הן מרגישות
כשאתה חסר ביטחון מלא פעמים תראה את עצמך שונה ממה שאתה באמת

שואל השאלה:
אני מבין, אבל לשים רגש מעל עובדות? זה טיפשי. ברגע שיש עובדות צריך להתעלם מהרגש. גם אם אני מרגיש שמן אבל bmi שלי תקין- אני לא שמן כי ליטרלי אובייקטיבית המשקל תקין

זה לא "רגש מעל עובדות"
מבחינתן זאת העובדה.
זה לא טיפשי, לא חושבים שזה רגש כי מבחינתן זאת המציאות

כי הם רוצות להיות רזות ממש חטובות בלי בטן בכלל שטוחות ואין הרבה כאלא קשה להגיע לזה

שואל השאלה:
זה ליטרלי לא משנה אפילו המראה. מה שמשנה זה העובדה האובייקטיבית שזה הbmi ואם זה לא בא לכם בטוב, אז תמשיכו להרגיש חלשים, ביישנים ותמשיכו להתחכש לעובדות

לבנות חשוב מאוד המראה שלהן בעיקר בגלל שרוב הבנים בדרכ (לא מכלילה) מאוד דעתניים ומרגישים בנוח לדבר על בנות כאילו הן בובות שהם יכולים לשפצר.
בקיצור לבנות הרבה יותר חשוב המראה ובסך הכל זה דימוי עצמי ולא תמיד האמת.
אגב שבנות אומרות את זה לידך, תעשה טובה, תגיד לה שזה לא נכון (במידה וזה לא נכון) לבנות חשוב חוות הדעת של בנים.

אתה לא מנסה להבין, אז למה אתה שואל?
קודם כל, למה אתה מדבר אליי אם אני מדברת על אנשים שחווים את זה?
ושנית, מבחינת אנשים שמרגישים ככה זו סוג של עובדה שהם כאלו, זה לא משנה שהם רואים שהם שוקלים בסדר כי מבחינתם הם רוצים להיות רזים יותר ויותר או חולים יותר והם עדיין לא מספיק. אתה לא באמת מנסה להבין את זה מהצד שלהם.
למה אתה כל כך עצבני בקשר לזה? מה גורם לך לחשוב שלכולם כל כך קל לשלוט בעצמם ובמחשבות שלהם?
ויפה שאתה שם פלוסים לעצמך

יש אנשים שהרגש שלהם שולט בהם, והם לא קולטים שזה רגש. מבחינתם זה משהו עובדתי.
מה אתה חושב, שאנשים שמרגישים חסרי ביטחון אומרים לעצמם "לא, זה טיפשי לשים רגש מעל עובדות" ובגלל זה יפסיקו?
גם אדם שיפה לדעתך יכול להרגיש חסר ביטחון

כי תמיד שופטים נשים לפי המראה והמשקל שלהן, גורמים להן לחשוב שהן שמנות גם כשהן לא.
זה דבר שבסוף נכנס לתת מודע ונתקע שם, אחרי זה לשנות דעה זה מסובך כי מכניסים לך את זה לראש במשך שנים

"להרגיש שמנה" זה הגדרה אחרת מ"שמנה" ההגדרה של שמנה זה כמו שאמרת- זאת אישה שהביאמאי שלה גבוהה אבל ההגדרה של "מרגישה שמנה" זה יענו בחורה שמרגישה שהיא אכלה הרבה מאוד- הרבה מידי, הרבה ממה שהיא אוכלת בדרך כלל והיא חשה נפוחה וכבדה וכבולה וחלשה ולא בריאה יענו
אותי אישית הביטוי לא מעצבן.. כי זה רק ביטוי ואולי גם כי אוזניי התרגלו לשמוע אותו מכל החברות שלי.

הפרעת גוף דיסמורפית (בעבר כונתה גם הפרעת גוף דיסמורפופובית) או הפרעה בדימוי הגוף (באנגלית: body dysmorphic disorder, bdd) היא הפרעה מקטגוריות ההפרעות הטורדניות כפייתיות והקשורות אליה, שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים, דבר הגורם להם מצוקה עזה או פוגע בתפקודם בתחומי חיים שונים, כמו תעסוקה או חיי חברה. בחלק מהמקרים הפגם הוא מינורי, פגם קטן שאחרים אינם מייחסים לו חשיבות, ובמקרים אחרים הפגם אינו קיים ורק האדם הסובל מההפרעה רואה אותו. אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית חושבים שהפגם לכאורה פוגע בצורה ניכרת בהופעתם החיצונית, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד שהם נמנעים מקשר עם אנשים, מחשש שילעגו להם או ישפילו אותם. בניגוד לתפיסה העצמית שלהם, בפועל מראם החיצוני הוא נורמלי או אף אטרקטיבי.[1]

זה נובע מחוסר ביטחון או משהו כזה....
זה כמו שנגיד תצייר משהו ותשאל אנשים אם זה יפה והם יגידו שזה יפה ממש ואתה תגיד שזה מכוער וזה אבל בתוך תוכך תהיה מרוצה מעצמך ותחשוב שזה יפה... פשוט קשה לאנשים להגיד על עצמם דברים טובים (לא רק בנות)

יש לי חברה שהיא ממש ממש רזה והיא עדיין אומרת על עצמה שהיא שמנה למרות שהיא באמת ממש לא והיא בקושי אוכלת וזה מה שנקרא הפרעות אכילה שמישהי חושבת שהיא שמנה אז היא בעצם סוג של מרעיבה את עצמה כדי שהיא תרזה

זה עניין של הורמונים

הן לא מצליחות לראות אתזה בגלל החוסר ביטחון שלהן

לפרוטוקול לבוא ולהגיד "מבחינתם זה עובדה" זה ממש טיפשי אין כמה עובדות יש רק אמת אחת ואם הם לא הולכים לפייה אז זה לחיות בהזייה

אני לא מרגישה שמנה אני יודעת שאני שמנה

מפני שלפעמים מאוד קשה להתעלם מהרגש, מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא מכונות.
תחשוב על זה שאתה רואה משהו מאוד ברור, לדוגמה שהתגובה שלי היא בצבע לבן.
אבל מישהו בא אומר לך שזה לא נכון, המעצב של האתר עיצב את הצבע של התגובות בבג'. אבל אתה רואה לבן.

אז לפעמים המוח והמחשבות, והדרך שהמציאות באמת נראית קצת מתעוותת בדרך למוח ועם כל המחשבות, האמונות והאישיות של האדם.

דימוי עצמי מעוות, bdd.. תקרא על זה

הלוואי ובאמת לא הייתי שמנה

מסכימה עם ג'יני
זו ההגדרה הנכונה למה שנשים מרגישות. נשים מרגישות רע עם הגוף שלהם בגיל מוקדם ואז כשהן מתבגרות הן מבינות שהן לא היו כאלה שמנות

לרוב מה שמפריע להן זה לא המשקל הנקי שהן רואות על המשקל, אלא איך שהן נראות. ומראה זה כן עניין סובייקטיבי. מישהי יכולה לחשוב שאיך שהגוף שלה נראה זה נחשב למבנה גוף רזה, ומישהי אחרת תחשוב שהמבנה הזה זה מבנה גוף מלא.
חוץ מזה, לא לכולם כל כך קל לשלוט על הרגש שלהם ולשים אותו בצד בגלל שיש עובדות שמראות אחרת.
כולנו אנושיים, לכולנו יש פגמים ואנחנו לא רובוטים. הרגשות שלנו משפיעים אלינו. בטוחה שגם הרגש שלך משפיע עלייך בנושאים שרגישים/חשובים לך.

2 מילים: body dysmorphia.
זה כמו שתגיד למישהו עם חרדה שעובדתית אין לו ממה לפחד כל כך, או למישהו עם דיכאון שעובדתית, מרגישים דברים ושהעולם הוא עובדתית לא עצוב כל כך

העובדה היא שגם בנות במשקל תקין הרבה פעמים חוטפות הערות וביקורת מהסביבה על זה שהן שמנות.

שואל השאלה:
לגבי אלה שאמרו שיש סנטרדנטים הזויים. אני גם לא עומד בסטנטרדים של מודל היופי. ונחשו מה? ממש אבל ממש לא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים עליי. וככה כולם צריכים לחשוב ככה, למה שיהיה אכפת לכם מה אחרים חושבים עליכם? מי הם? מה הם?

יש דבר כזה דימוי עצמי

כל אחת אוטומטית חושבת שהיא שמנה כי היא לא שטוחה בבטן או בגלל שהיא רואה בנות רזות יותר ממנה (שזה בעצם כל מה שמראים ברשתות ובטלוויזיה)
למשל הbmi שלי הוא 19.8 שזה נחשב תקין, אבל לפעמים אני באמת מרגישה שמנה. אני יודעת שלא, אבל זו פשוט הרגשה אישית
כי כבר התרגלנו לומר "איזו שמנה אני" אז זה מרגיש שזה פחות עובדה ויותר הרגשה אישית
בכל אופן, מסכימה איתך ממש. צריך לזכור שbmi זה מה שמעיד אם אנחנו בעודף או לא.
פשוט מסבירה לך איך הצד הנשי רואה את זה

כי ביחס לסטנדרטים ההזויים של היום אם יש לה 2 סנטימטרים רוחב עודפים היא כבר מרגישה שמנה. אומרת בתור בחורה

דיסמורפיית גוף, זאת הפרעה שגורמת לך לראות את הגוף שלך בצורה שונה ומעוותת ממה שהוא באמת.