כנסו שניה במטותא

אני לא ככ אוהבת את חברה שלי.
כולם מגדירים אותנו כחברות הכי טובות אני שונאת להגיד את זה, היא איכזבה אותי ככ הרבה פעמים שאני לא יכולה לספור את זה על אצבע.
היא לא מפרגנת בחיים, גם אם כן זה תמיד יבוא עם פרצוף או איזה משפט של "גם אני עשיתי" בסגנון.

עכשיו אנחנו כל הזמן ביחד אז אין לי איך לא לא להיות איתה, אני בכיתה יב אז נשאר לי כלום זמן אבל קשה לי כבר באמת.
יש דברים שאני אוהבת בה, לפעמיים כיף לח איתה אבל תמיד היא ישר מורידה את זה.

הייתי חייבת לפרוק אם באלכם תגידו מה אתם חושבים