ההורים שלי ממש הרסו אותי מנטלית ואני מרגישה מותשת בטירוף זה כבר שנים ככה

להתעלם

שואל השאלה:
זה קשה ורק מצליח לפעמים נשבר לי ממש

מה הקשר לזה שאת אחות בכורה יש הרבה אנשים שלא אוהבים את הילדים שלהם, ולשאלה תעברי לגור לבד

תקשיבי היה לי גם משהו עם ההורים שלי עכשיו הם מנסים לתקן את זה אבל הם הרסו אותי ממש

ופשוט אני מנסה להכחיש את זה וצריך לתת לזה זמן ואם הם מעירים הערה להתעלם
זה נשמע קל אבל זה יהיה לך ממש קשה בהצלחה:)

גאה בך שאת מצליחה לקום ולהתקדם הלאה, גם אם לפעמים את מרגישה שאת חוזרת לאותה הנקודה.
לא מכירה את הסיפור ולכן לא יכולה להיות בטוחה במה שאני אומרת, אבל אני אגיד בכל זאת, יש מצב שחלק מהדברים הם אומרים מדאגה? ממחשבה עלייך? כמובן תלוי אילו דברים.
בכל אופן, יש לך כמה אפשרויות אם כשאת מדברת לא עוזר -
- לשתף יועצת? מישהו מבוגר מהמשפחה? שידברו עם ההורים, יש מצב שזה יותר ישפיע עליהם.
- אם הם מתחילים לומר משהו חסר טאקט לעצור אותם ישר, לומר משהו כמו: דיי, מספיק. הסברתי לכם, אני לא מוכנה לשמוע.
- תכניסי מאוזן אחת ותוציאי מהשנייה, למרות שאני יודעת שזה קצת קשה. פשוט... תכניסי לעצמך לראש שכל מה שהם אומרים כבר חסר טעם כי זה בלופ דפוק.
- יכולה גם לפרוק לי ואני סתם אקשיב או שאנסה לעזור לך עוד. מה שתבחרי
אוהבת ומעריצה אותך 3>

שואל השאלה:
אמא שלי ליטרלי אמרה לי שלא אכפת לה ממני כי אני הגדולה ומה לגור לבד אני בת 16

יואו אני כל כך מבינה, אני באותו מצב שלך וגם בת 16
מצטרפת לשאלה

זה נוראי כשההורים שלך, האנשים שאת מצפה שייתמכו בך לא אוהבים אותך בכלל.

אולי יש להם סיבה מוצדקת, תנסי להבין מה גורם להם לא לאהוב אותך.
אם אין להם סיבה מוצדקת, אין לך מה לעשות.

את לא יכולה לשנות את הרגשות של אחרים בקלות,
יהיו אנשים שלא יסכימו איתך רק בשביל לא להסכים איתך.

במקום לשנות אותם, תנסי לשנות את עצמך.
תשני את עצמך ותשפרי את איכות החיים שלך.
ככה, אפילו שתמיכה מההורים זה משהו שאת רוצה, לפחות הפכת לעצמאית.