היי אני זה שהיה בחמות היום עם השאלה של הטראומה כנסו רגע זה חשוב!!

בבקשה תקראו הכל זה חשוב לי ממש אני מתחנן.

שיתפתי את המשפחה שלי במה שאני מרגיש וכל מה שעברתי, והם ממש תמכו בי ודיברתי עם חברים אחרים שעזרו לי עם הסיטואציה, ובקשר למחנכת שלי שחשבתי שלא חושבת עליי דברים יותר ושהיא סיננה אותי, היא אמרה שהכל בסדר ואני אצטט את מה שהיא רשמה - "הי יובל, קח לך עוד את היום להירגע. אבל דמיין שזו בחינת בגרות ולא ניתן לדחות אותה רק בשבילך, וגם ככה זה מועד מיוחד.. תעשה את כל המאמץ שאתה יכול מחר ללמוד, ותעשה את המבחן לאט ובזהירות.. הכי טוב שאתה יכול.
ולגבי המחשבות שלי - הן לא השתנו, רק רציתי להציב גבול מאוד ברור, הכל בסדר!!". חשוב לציין שהמחשבות שלה הן - שהיא אוהבת אותי מאוד ויותר מכולם כי אני רגיש ומיוחד והיא דואגת לי מאוד ןשאני כמו הבן שלה בשבילה וגם אמרתי לה שהיא כמו אמא בשבילי. בקיצור, המחנכת דאגה לי אתמול עם הסיטואציה שקרתה עם העבריינחם האלה שעשו לי טראומה, כתבה וענתה לי באמצע הלילה, וכתבה לי באותו יום מזל טוב ראשונה בכיתה, ושימחה אותי בפרטני איתה ואמרה לי שאני חמוד ונשמה. בקיצור, תודה לכל מי שניסה להרגיע אותי, אתם מדהימים, אני בסדר עכשיו והרגליים שלי עדיין כואבות מהאבנים שהטיחו עליי אבל זה משתפר. וחבר שלי שנפצע בראש גם בסדר. קיצור המחנכת שלי הכל טוב איתה והיא אוהבת אותי מאוד ותומכת בי כמו אמא, והמשפחה שלי תמכה בי ואני רגוע יותר. אני שומע שירים כדי להירגע. איך לגרום לזה לכאוב פחות? (לרגליים)