2 תשובות
הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל מתכננת להעביר שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמשים:
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לפנות אליי ואשתדל לענות.
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.
ג. היועמשים:
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לפנות אליי ואשתדל לענות.
*לא מבינים על מה כל המהומה? כל מה שצריך לדעת הרפורמה במערכת המשפט |* כבר בשבוע הראשון לממשלת נתניהו התייצב שר המשפטים לוין מול המצלמות, ושטח בפניהן את הרפורמה המשפטית אותה בנה. הרפורמה הזו באה לטענתו לשים קץ ל-30 שנה שבהן נהנתה מערכת המשפט מסמכויות מופרזות והטייה פוליטית מובהקת, ולמעשה לתקן את המהפכה החוקתית אותה הוביל נשיא העליון לשעבר אהרון ברק.
*הרפורמה בנויה משלושה חלקים עיקריים:*
*פסקת ההתגברות:* כיום, בית המשפט העליון יכול לפסול חוקים שחוקקו בכנסת אם הם סותרים חוק יסוד או פוגעים במיעוטים ובזכויות האדם. פסקת ההתגברות מקנה לכנסת את האפשרות להתגבר על פסילת בג"ץ, ולחוקק את החוק מחדש. הרפורמה קובעת כי הכנסת תוכל להתגבר על הפסילה ברוב הקואליציוני הבסיסי ביותר 61 חברי כנסת.
*ביטול עילת הסבירות:* עילת הסבירות קובעת כי שופטי בג"ץ יוכלו להכריע תיקים אם הדבר סביר בעיניהם או לא. לדוגמא, כשהוגשו העתירות נגד דרעי שכיהן כשר למרות שהורשע בפלילים בשנה שעברה, שופטי בג"ץ טענו כי יש "חוסר סבירות קיצוני" שדרעי יכהן כשר נוכח הנסיבות, ואילצו אותו להתפטר (במקרה הספציפי הזה עילת הסבירות לא הכריעה). הסעיף הזה למעשה מבטל לחלוטין את עילת הסבירות, ויגרום להפחתה בזליגה של דעות אישיות, כאלה שיכולות להיות מאוד שנויות במחלוקת, אל תוך פסקי הדין.
*רוב לפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים:* זהו כנראה אחד הסעיפים המשמעותיים ברפורמה. כיום הוועדה בנויה בצורה שמקנה ווטו לשופטים ועורכי הדין בוועדה. משמע אם בית המשפט לא רוצה ששופט מסוים ייבחר לתפקיד, זה פשוט לא יקרה. הרפורמה תקבע כי לפולטיקאים יהיה רוב בוועדה, רוב ששולל את יכולת הווטו של השופטים ועורכי הדין, ולמעשה מעניק לקואליציה את היכולת למנות איזה שופט שתרצה. הטענה היא שלאט לאט בית המשפט יתאזן, וייצג את כלל המגזרים והדעות.
הרפורמה הזו היא מהפכנית. היא כל מה שרצו מבקרי מערכת המשפט במשך עשורים. אבל, כידוע, עשרות אלפים יצאו לרחובות בשבועות האחרונים להפגין נגד הרפורמה, והיא יוצרת מחלוקת עזה בציבור הישראלי. טענת המתנגדים היא שהרפורמה תחליש את מערכת המשפט בצורה שלא תהיה לה יכולת לבלום את הכנסת והממשלה במידת הצורך. הם טוענים שמדינת ישראל תהפוך לדיקטטורה, שיחרב האיזון בין הרשויות, ועוד שלל טענות. חלק מהטענות באמת מבוססות, אך לא מעט מהן נועדו למטרות רווח פוליטי וזריעת פחד בקרב הציבור. המחלוקת הזו היא באמת עמוקה, ותלויה בהמון גורמים שונים. רוב מוחלט ולא מעורער בציבור הישראלי מסכים שחובה לתקן את מערכת המשפט. השאלה היא איך ועד כמה. זו כל המחלוקת. הרפורמה צפויה לעבור במלואה עד סוף כנס החורף של הכנסת, לא יותר מחודשיים.
*הרפורמה בנויה משלושה חלקים עיקריים:*
*פסקת ההתגברות:* כיום, בית המשפט העליון יכול לפסול חוקים שחוקקו בכנסת אם הם סותרים חוק יסוד או פוגעים במיעוטים ובזכויות האדם. פסקת ההתגברות מקנה לכנסת את האפשרות להתגבר על פסילת בג"ץ, ולחוקק את החוק מחדש. הרפורמה קובעת כי הכנסת תוכל להתגבר על הפסילה ברוב הקואליציוני הבסיסי ביותר 61 חברי כנסת.
*ביטול עילת הסבירות:* עילת הסבירות קובעת כי שופטי בג"ץ יוכלו להכריע תיקים אם הדבר סביר בעיניהם או לא. לדוגמא, כשהוגשו העתירות נגד דרעי שכיהן כשר למרות שהורשע בפלילים בשנה שעברה, שופטי בג"ץ טענו כי יש "חוסר סבירות קיצוני" שדרעי יכהן כשר נוכח הנסיבות, ואילצו אותו להתפטר (במקרה הספציפי הזה עילת הסבירות לא הכריעה). הסעיף הזה למעשה מבטל לחלוטין את עילת הסבירות, ויגרום להפחתה בזליגה של דעות אישיות, כאלה שיכולות להיות מאוד שנויות במחלוקת, אל תוך פסקי הדין.
*רוב לפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים:* זהו כנראה אחד הסעיפים המשמעותיים ברפורמה. כיום הוועדה בנויה בצורה שמקנה ווטו לשופטים ועורכי הדין בוועדה. משמע אם בית המשפט לא רוצה ששופט מסוים ייבחר לתפקיד, זה פשוט לא יקרה. הרפורמה תקבע כי לפולטיקאים יהיה רוב בוועדה, רוב ששולל את יכולת הווטו של השופטים ועורכי הדין, ולמעשה מעניק לקואליציה את היכולת למנות איזה שופט שתרצה. הטענה היא שלאט לאט בית המשפט יתאזן, וייצג את כלל המגזרים והדעות.
הרפורמה הזו היא מהפכנית. היא כל מה שרצו מבקרי מערכת המשפט במשך עשורים. אבל, כידוע, עשרות אלפים יצאו לרחובות בשבועות האחרונים להפגין נגד הרפורמה, והיא יוצרת מחלוקת עזה בציבור הישראלי. טענת המתנגדים היא שהרפורמה תחליש את מערכת המשפט בצורה שלא תהיה לה יכולת לבלום את הכנסת והממשלה במידת הצורך. הם טוענים שמדינת ישראל תהפוך לדיקטטורה, שיחרב האיזון בין הרשויות, ועוד שלל טענות. חלק מהטענות באמת מבוססות, אך לא מעט מהן נועדו למטרות רווח פוליטי וזריעת פחד בקרב הציבור. המחלוקת הזו היא באמת עמוקה, ותלויה בהמון גורמים שונים. רוב מוחלט ולא מעורער בציבור הישראלי מסכים שחובה לתקן את מערכת המשפט. השאלה היא איך ועד כמה. זו כל המחלוקת. הרפורמה צפויה לעבור במלואה עד סוף כנס החורף של הכנסת, לא יותר מחודשיים.
אנונימי