הגיוני שכעסתי או שאמא שלי צודקת?

היינו בארוחה עם המשפחה והיא התחילה להגיד שאני חצופה ושאני לא כמוה שהיא ילדה.
שאני לא מרשה להכנס לחדר שלי. כי זה ליטרלי המקום האישי שלי.
ויום אחד נרדמתי בסלון והייתי נורא מצוננת אז היא סיפרה למשפחה שאני נחרתי ואז היא הציעה להראות תמונות שלי שהיא צילמה כשאני ישנה בתנוחות שמן הסתם להצטלם כשישנים זה כלכך לא יפה וזה נראה דוחה.
בסוף היא לא הראתה כי היא שכחה את הטלפון שלה והיא אמרה שנראה מהטלפון של אבא שלי (ככה גיליתי שזה לא רק בטלפון שלה) אז אמרתי לה שאני תמונות שלה ואז היא כעסה והיא אמרה לי לא להראות (בסוף לא הראתי).
הגיוני שכעסתי? אני נפגעתי ממנה בימים האחרונים אבל זה היה כלכך פוגע!
אני בן אדם שמחזיק דמעות ומסתירה אבל אחרי חודשים שהחזקתי אני ליטרלי בוכה מהחרא הזה!
זה בסדר שטרקתי את הדלת?? (למען הסר ספק ביקשתי ממנה להפסיק)