נפרדנו אחרי שנתיים וחצי

סוג של פריקה או אולי ינחם את מי שצריך:



היינו ביחד שנתיים וחצי, למדנו להכיר אחד את השני, לאהוב אחד את השני וצמחנו ביחד.
הפכנו מנערים צעירים לאנשים בוגרים ביחד.
לפני שבוע לקחנו הפסקה, ואתמול נפרדנו סופית.

זה בסדר גמור, אני מרגיש שלם ומשוחרר.

לא היה משהו חריג בזוגיות, היה לנו טוב, פשוט התבגרנו למקומות שונים בחיים.
היא הייתה בת זוג מדהימה, ואני מאחל לה רק את הטוב ביותר.
אני שמח שסיימנו את זה בצורה בוגרת, ושיכולנו להשקיף ולהודות אחד לשני על הדברים שהיו.

הפרק הזה בחיי הסתיים.
הוא היה שמח, עצוב, מצחיק ובערך בכלל צבעי הקשת הרגשית.
הוא בנה אותי, עיצב אותי, ותמיד יהיה לו מקום חם אצלי בלב.

תודה.