גיליתי שהקראש שלי יצאה עם מישהו אחר.

גיליתי דרך חבר. אני יודע עליה שהיא בחיים לא יצאה עם אף אחד לפני. כשביקשתי את חברה שלה ביוני האחרון שתברר בשבילי, היא ביררה ואמרה שהקראש לא מעוניינת באף אחד, אבל היא הבינה שהחברה שואלת בשבילי. מאז היא די התעלמה ממני.

מכאן, כבר חודשיים וחצי בערך שאני מנסה להביא את עצמי להגיד לה שלום... ולא מצליח. אני פחדן אפס לא יכול לעשות מטרה ככ פשוטה. זה כבר לא קשור לקראש, זה עקרוני. היא לפעמים, מדי פעם, נותנת לי תקוות. היא מדברת איתי איזה משפט אחד, קוראת לי בשמי. פעם בשבועיים ככה.

אבל אני שבור ואין לי כוח. מה לעשות? אני אפס מדי.
כל מה שאני רוצה זה להגיד שלום (אפילו יש עוד מישהי שלפני חודשיים דיברתי איתה רק בבית ספר, והיא תמיד אמרה לי שלום). הפסקנו לדבר, לא כי קרה משהו, אלא כי אני פשוט לא ניגש להגיד לה שלום. וניראלי שלה נמאס להגיד לי שלום פשוט כל הזמן.

מבינים כמה אני נוראי?