סטודנטים כנסו (18 ומעלה, לא ילדים...)

לא.
כן.
תיקח מחברת או טאבלט ותקליד או תרשום.
תסכם את מה שהמרצה אומר במילים פשוטות

מעדיפה לסכם בעצמי, אבל אם לא הגעתי להרצאה אני אבקש סיכום ממישהו
בדרך כלל אצלנו שולחים בקבוצה גם בלי שאף אחד מבקש

שואל השאלה:
תודה למי שענה

אני מתמללת, לא מסתמכת. אבל יש סיכומים טובים מדי פעם בקורסים והרוב שאני מכירה לא מסכם בעצמו.

שואל השאלה:
^ חשבתי שהקורסים מוקלטים תמיד?

לא בכל המוסדות ולא בכל הקורסים.
ופחות כדאי להסתמך על הקלטות לדעתי כי לפעמים המצלמה לא עובדת וכו' או שלא שומעים כלום.
לרוב יש גוגל דרייב חוגי עם הרבה סיכומים להרבה קורסים ששווה לך למצוא אחד טוב ולפתוח אותו במהלך השיעור ובמידת הצורך להוסיף על הקובץ אם המרצה אמר משהו שלא מופיע שם.

(נעלבתי, אני עדיין לא בת 18)
אני לא מסתמכת על סיכומים של אחרים, אבל אני נעזרת בהם לקראת מבחני סוף קורס/הכנת דפי נוסחאות לפיזיקה. סיכומים של אחרים משמשים אותי בעיקר בתור השוואה לסיכומים שלי ותיקון טעויות.
אני מסכמת תמיד, אפילו שלפעמים יכול להיות שעדיף לי פשוט להקשיב. לפני המבחן אני לומדת בעיקר מהסיכומים שלי, כך שזה קריטי. אני מקשיבה וכותבת במקביל. במתמטיקה ובפיזיקה (מה שאני לומדת) זה לא מאוד מורכב, כי את רוב מה שעושים על הלוח אני יכולה פשוט לכתוב כמו שהוא. אני מצרפת הסברים של מה עושים בכל שלב, וגם הסברים תאורטיים שנאמרים בעל פה. קצת קשה לעמוד בקצב כשאני כותבת סיכומים מילוליים, אבל זה כבר תלוי במרצה.
במדעי הרוח והחברה זה כנראה שונה מאוד, כי אני מניחה שהרוב המוחלט של החומר מועבר בעל פה ובאריכות.

שואל השאלה:
^ פשוט אם את לא בת 18, את לא תלמידה מן המניין.
אם את בתיכון, את עושה נקודות זכות קטנות ובפועל אין לזה כ"כ פואנטה. את לא משתווה בשום צורה, אפילו לא מתקרבת לרמה של סטודנט מן המניין.

^אני לומדת בתכנית שמאפשרת לעשות תואר רגיל בשלוש שנים רגילות. מה הבעיה?

שואל השאלה:
^ אז את לא לומדת בתיכון.

^אני בתיכון ובתכנית הזו.

שואל השאלה:
^ זה לא אפשרי. צריך לפחות 120 יחידות זכות לתואר.
בתיכון עושים בשנה גג 4 יחידות זכות.

^זה ממש לא נכון, זה תלוי בתכנית. השנה אני עושה 40 נקודות זכות.

שואל השאלה:
^ זה לא הגיוני בשום צורה לעשות 40 נקודות זכות בשנה כשאת לומדת בתיכון.

^זה כולל סמסטר קיץ. חוץ מזה, בוודאי שזה הגיוני, עובדה שאנשים עושים את זה.

שואל השאלה:
הם עושים חצי מהתואר גג בתיכון. לא כולם מסיימים גם חצי, הרוב לא, ואז הם צריכים להתגייס ואין להם הרשאה לסיים קודם את התואר. אחרי הגיוס, נקודות הזכות שלהם עדיין מסיימות וזה מקצר במעט.
אלא אם זה בר אילן ואז מסיימים בגרות במתמטיקה עוד בכיתה ט' ומסיימים עם תואר עד סוף י"ב.

^ יש עוד תוכניות כאלה, אפילו שאת צודקת שדרך בר אילן אפשר לסיים תואר עוד בתיכון (אם התחלת את התכנית שנה מוקדם יותר, שזה דבר ממש מקובל). אני לומדת בתכנית "מתיכון לטכניון", שמאפשרת לי לקחת קורסים בקצב שאני רוצה. את בעצמך מכירה בעובדה שדרך תכניות כמו בר אילן זה אפשרי, אז אני לא מבינה מה הבעיה.
בכל מקרה, אפילו אם לא הייתי בתכנית של שלוש שנים לתואר (וטכנית זו רק תכנית שמאפשרת לי את זה, לא תכנית שזו המטרה שלה) וסתם הייתי לוקחת קורסים, השאלה שלך מתייחסת לשיטת הלמידה בקורסים עצמם. כמות הקורסים לא ממש רלוונטית.

שואל השאלה:
^ ברור שכמות הקורסים רלוונטית. את מסיימת קורס את מקבלת נקודות זכות. לא סיימת לא קיבלת.
בבר אילן זה מתאפשר כי הם סיימו כבר בגרות במתמטיקה ויש להם יותר זמן.
זה פשוט לא אפשרי שתלמיד רגיל יספיק לקחת נקודות זכות כמו 40 בשנה. מדובר בגג 4 נקודות זכות. 2 לכל קורס.

^אבל כל עוד תלמיד משלים קורס, הוא חווה את כל חוויית הלמידה בקורס ויכול לשתף אותך באופן שבו הוא למד אותו (למשל איך הוא סיכם). זה פשוט לא קשור לכמה קורסים הוא לוקח בנוסף לקורס הזה.
מוזמנת להגיד שזה לא אפשרי, אבל במציאות עושים את זה וזה אפשרי. קודם כל, קורסים יכולים להיות שווים הרבה יותר מ-2 נ"ז (למשל אינפי1 שווה ברוב האוניברסיטאות 6 או 7 נ"ז), ולכן גם בהנחה שתלמיד עושה רק שני קורסים בשנה (מה שממש לא חייב לקרות), הוא יכול לעשות יותר מ-4. חוץ מזה, אפילו באקדמיה בתיכון (שבטח עליה את מדברת) יש תלמידים שעושים מלא נקודות זכות.

שואל השאלה:
^ מה שתגידי. פשוט תסתכלי אפילו על הסטטיסטיקות של מספר הנערים והנערות שלמדו באוניברסיטאות בשנת 2022, מספיק שתעיפי מבט ותראי.
רוב הנערים מסיימים עם נקודות זכות קטנות. הם לא יוצאים עם תואר, הם מתגייסים ואז מסיימים אותו.

^לא דיברתי על הרוב, ממילא הרוב לא עושים בכלל קורסים בתיכון. דיברתי על מה אפשרי.