מה פתאום כולם צריכים פסיכולוגים?

כל אדם צריך מישהו שיקשיב לו, שייתן עצות מקצועיות, שידע לשמור סוד ולפעמים גם לא להגיב אלא רק לתת לפרוק, זה ממש עוזר והאדם הזה יכול להגיד דברים ולעזור בדרך שאנחנו לא יכולים לעשות.

אני הייתי צריכה פסיכולוג ולא לקחתי כי זה יקר ובולשיט כזה, עדיין לא לוקחת
וזאת טעות כי אני עדיין מרגישה חרא ואין לי איפה להוציא את אותם הדברים ואין לי מאיפה לקבל את העזרה שהייתי צריכה
אנשים צריכים מישהו שיקשיב להם ובדרך כלל אין מי שיעשה את זה

שואל השאלה:
לא מסכימה אם זה שאף אחד לא צריך, יש אנשים שלכמרי צריכים את זה כמו אנשים עם טראומות שגורמול להתקפים, פיטיאסדי, פיצול אישיות וכו. אבל מסכימה שהמון אנשים פשוט לא יודעים איך להתמודד יותר

^מזה אף אחד לא צריך אתה יודע מה אנשים עוברים לא אני לא נתנו לי עד עכשיו פסיכולוג אחרי מה שראיתי ואם היית רואה לטראומה שאני עברתי היית מבינה למה יש אנשים שצריכים פסיכולוג
ואם את לא צריכה אל תגידי

שואל השאלה:
אוףראינבו ופינאטס, זה כי אין לכם חברים שאתם יכולים לחלוק איתם ןזה כבר עליכן, לא צריך איש מקצוע בשביל לספר לו על דברים מינורים. כפי שאמרתי אנשים הסתדרו מצויין לפני שזה היה דבר ואני לא מבינה מה השתנה שזה לא תקף יותר

שואל השאלה:
אנונימית אני אמרתי שיש אנשים שבאמת צריכים את זה ואני מאמינה מאוד שעברת משהו קשה ומגיע לך כל טיפול איכותי שיש

^^^^על סמך מה את אומרת שאין לי חברים שאני יכולה לשתף איתם, תאמיני לי או לא יש לי יותר חברים ממך ועצוב לי שאת מבססת את הטענה שלך לגבי אם יש לאדם חברים או לא, אני משתפת את האנשים שאני אוהבת בהכל אבל לא תמיד זה מספיק, צריך גם גורם חיצוני כשמדובר בבעיות ומקרים שקשה להתמודד איתם, ילדים בני 16 לא תמיד יכולים לעזור

^^^^^אין לי חברים? היית מתה. פסיכולוגים למדו ליטרלי תארים שלמים בנושא הזה של לגרום לאנשים להיפתח, לא להיות עקשנים, לא להיות קשורים באופן חברי או משפחתי אלא בדרך אחרת כי להמון אנשים עם פסיכולוגים יש בעיות אמון עקב בגידות ונטישות כלומר חבר רק יגרום ליותר לחץ בייחוד אם משתפים איתו דברים פרטיים כל כך. אני לא הייתי משתפת עם חברים שלי דברים כאלו, ולגבי אנשים שלא נותנים אמון בחברים ולא סומכים עליהם כל כך, זה כמו להכניס ראש לפה של כריש. פסיכולוג זה כמו מישהו אנונימי יותר, אישי יותר, פרטי יותר, אמין יותר, שאפשר לפרוק אליו, ותמיד לדעת שהתגובה, המידע, הפריקה, השיחה- יישארו חסויים.
אישית לי אין פסיכולוג אבל לכמה חברים שלי יש והם מרגישים הרבה יותר טוב בגללו/ה. ואם את לא מבינה את האינטרסים שלהם, אם את לא מזדהה עם הבעיות שלהם, מאנורקסיה או חרדת נטישה לאפילו דיכאון ואובדנות, לא תצליחי להבין מדוע פסיכולוג זה חיוני כל כך. ואם את לא יכולה להבין זאת, אל תגידי שלי אין חברים, כי מישהי שלא יכולה להזדהות עם הצורך של אנשים לקיר אמין מאחורייך שיקשיב לך בוודאות לא תבין מה המשמעות של חברות.

אנשים הסתדרו גם פעם מעולה בלי רפואת שיניים, זה לא אומר שלא צריך את זה...

שואל השאלה:
בנות תרגיעו אני מדברת על אנשים עם בעיות ממש מינוריות כמו חרדה חברתית ודיכאון שהוא גם לא כרוני, אני רוצה לציין שאני מדברת מניסיון של שנתיים בטיפול ואני שמה לב שהמון המון אנשים באים לפסיכולוגים בגלל סיבות כאלו, וזה דברים שיכולים להיפטר בעזרת שינוי לו"ז או שיתוף עם חברים ולא תמיד צריך פסיכולוג, צריך חבר אמיתי לדבר איתו ולהתייעץ. וגם ביימינו יש אתרים אנונימים שאפשר פשוט לשתף בהם הכל לא משנה מה.
**פינאטס** אני לא היחידה שקופצת כאן למסקנות, "היית מתה" שאין לי ידע על מה זה חברות ושאין לי מידע לגבי כל הצורך לפסיכולוגים, אני בעצמי בשדא הזה כבר 3 שנים פחות או יותר. *בנוסף* אין לך פסיכולוג אבל יש לך חברים שיש להם פסיכולוגים, בסדר, אבל אין לך זכות באמת לתת נקודה אם את לא עברת את זה, אם כבר רק לחברים שלך יש זכות.
אני מזדהה עם אנשים שבאמת יש להם בעיות, אני לא מזדהה עם אנשים שהבעיה היחידה שלהם זה דיכאון וחרדה חברתית כי זה דברים שלכל מתבגר ביימינו יש, ןזה לא דברים שצריכים טיפול ממישהו שצריך להתעסק עם בעיות יותר רציניות. ואני לא אסתיר ואני אגיד שדיכאון וחרדות חברתיות זה לא משהו שצריך טיפול.
וגם אוףריינבו, שוב פעם דיברתי על דברים מינורים שבהם חברים כן יכולים לעזור רק אם יכולים לתת להם צאנס ולהיפתח, אבל בסוף היום זה לא רק חברים זה גם לדעת להתמודד לבד עם עצמך כי בסוף היום אין באמת מישהו שיעזור לך אם את לא תעזרי לעצמך

הלוגיקה שלך קצת הזויה, סורי.
את לא הולכת לרופא על בעיות "מינוריות"? עזבי את זה שבעיות מינוריות יכולות בקלות להידרדר ליותר גרועות (הבאת את חרדה חברתית כדוגמא אבל אנחנו יודעים ממחקרים שאם לא מטפלים בחרדה היא הולכת ומחריפה), מי את שתגידי שהם לא סובלים מספיק כדי ללכת לפסיכולוג? בתור אחת שחיה עם חרדה חברתית וממש מצטערת שלא עשיתי לגבי זה משהו בעבר.
דכאון זאת הפרעה כרונית, אגב. אין דכאון שהוא לא כרוני (למעט חריגים). היא הפרעה שמוגדרת ככרונית.
ויש המון אנשים בלי אבחונים שהולכים לפסיכולוגים כי מה לעשות שהחיים הם קשים מספיק גם בלי פסיכופתולוגיה וזה עוזר. כן, יש אנשים שאין להם למי לספר. הרבה יותר ממה שאת חושבת.

שואל השאלה:
בסדר אני חייתי עם דיכאון וחרדה כל החיים שלי אבל אלו לא היו הסיבות שפניתי, האמתי שאני בעצמי לא באמת ביקשתי פסיכולוגית כי היה מקרה וסוג של שמו אותי בפוזיציה שלא הייתה לי באמת בחירה, אני לא רואה אנשים שמנסים להתמודד עם זה יותר זאת הנקןדה שלי בכל זה
אני פשוט לא מצליחה לראות אנשים מנסים לפתור את הבעיות לפני שהם פונים לעזרה הזאת כי לא כולם צריכים, וכולם ישר אומרים לפנות לפסיכולוג זה ממש שגוי לדעתי אבל מה נעשה כל אחד חושב אחרת מהניסיונות שלהם

את לא חיה עם דיכאון וחרדה אם את חושבת שאנשים לא צריכים פסיכולוגים.

לדעתי כל אחד צריך פסיכולוג. כל אחד חווה קשיים וצריך מישהו שיקשיב לו ויעזור לו אפילו פסיכולוגים בעצמם מחוייבים לקחת פסיכולוג בשבילם.

זה שיש אנשים שכביכול סובלים יותר (לדעתך) לא אומר שהם צריכים את זה יותר מאנשים שסובלים "פחות". כל אחד חווה קשיים בדרך שלו וברמת סבל והתמודדות שלו.

שואל השאלה:
כן אני כן אני פשוט יןדעת איך להתמודד עם זה

^לא כולם כמוך

שואל השאלה:
סקיל אישו לדעתי

בשביל זה יש פסיכולוג

שואלת השאלה-- את ממש צריכה להבין את האינטרסים של אנשים שהולכים לפסיכולוג.
עכשיו יש לי מליון ואחת דוגמאות להביא לך אבל אני מבינה שקשה לך אז בואי נלך עם משהו קל, אוקי?
חברה שלי מכיתה ו' הלכה לפסיכולוגית עקב חרדת נטישה והפרעות אכילה קלות. "לא ביג דיל", נכון?
הפסיכולוגית הזאת הצילה את חייה.
ההורים שלה נפרדו והיא עברה לבית ספר אחר, מה שיצר אצלה בעיות אמון וחרדת נטישה חזקה. היא התחילה גם לפתח הפרעות אכילה, שהיו קלות יחסית אבל ההורים שלה היו מודאגים אז הם שלחו אותה לפסיכולוגית, והיא (החברה) אמרה לי שהפסיכולוגית אמרה לה שבגלל השילוב של 2 הבעיות שלה היא יכלה לפתח דברים קשים יותר, כמו דיכאון, חרדות ברמה גבוהה ואנורקסיה-- כלומר אפשר להגיד, שאם שופכים הכל, דנים במקרים, מסתמכים על מבוגר מוסמך ששומר על כל מה שתגידי לו באנונימיות, ולהשמיד את הבעיות האלה גם אם הן קטנות-- יכול לחסוך לך חיים שלמים של סבל.
אז לפני שאת יורדת על הילדים שבאים "רק עם חרדה חברתית", תחשבי על כמה הם סובלים, ויסבלו, ממנה וממה שהיא עלולה לגרום להם. ולפני שאת אומרת ש"לכל מתבגר יש את זה בימינו" תדעי לך שזה ממש לא נכון ואם כן אז זה בגלל אנשים לא מקבלים ולא מבינים כמוך שלא מתחשבים בהם ובבעיות שלהם. היום הנוער יותר פתוח לרגשות שלו, כבר לא צריך להסתיר אותם ולא צריך להתבייש להגיד שאתם זקוקים לעזרה. היום יש אנשים שהמקצוע שלהם זה להקשיב ולעזור. זה למה יותר בני נוער כיום כנים לגבי הבעיות שלהם ומטפלים בהם, ואצל חלקם זה לא רק עוזר אלא גם מציל אותם.

שואלת השאלה
ממש חוצפה מצידך לבוא ולהחליט אילו בעיות הן מינוריות ואילו לא.
הבנו שאת עוברת הרבה דברים, זה לא נותן לך את הזכות להוציא את המירמור על אחרים.
אמרת שאנשים הולכים לפסיכולוג כי אין להם חברים לפרוק להם?
יש לי מספיק אנשים לדבר איתם מבטיחה לך אבל מה לעשות שיש דברים שאפילו להם אני לא יכולה לספר ואני מעדיפה ללכת לאיש מקצוע שלא פוגש אותי ביום יום במקום לספר לאנשים דברים שנורא מביכים אותי ואז להצטרך לראות אותם כל יום...
זה שאת בנאדם חזק שיודע להתמודד לבד לא אומר שכולם נולדו עם אותם כישורים אז ממליצה לך קצת פחות לשפוט אנשים שלא היית בנעליים שלהם ..

צודקת לגמרי
אני סובלת מהמון הפרעות נפשיות אמיתיות ואין אצלי פסיכולוגים פנויים בסביבה כי הם עמוסים בלקוחות ובגלל זה אני צריכה לסבול לבד.

^מה זאת אומרת הפרעות אמיתיות? דיכאון וחרדות זה לא הפרעות?
זה שהן פשוט יותר נפוצות לא הופך אותן למשהו שלא דורש טיפול...

אממ אנשים עם דיכאון או חרדה זה בדיוק האנשים שצריכים פסיכולוג.. ולמה שזה יציק לך שהרבה אנשים הולכים לפסיכולוג? המון אנשים צריכים לדבר למישהו מקצועי שהם יכולים לסמוך עליו. גם אנשים בלי דכאון וחרדות. פסיכולוגים ממש עוזרים בחיים.

ילדה רצינית - לא כולם סובלים מדיכאון וחרדה, הם פשוט חושבים שהם סובלים אבל הם לא וזה רק בגלל שקצת קשה להם והם קצת לחוצים ומדוכדכים. רוב האנשים פשוט רוצים שסתם יקשיבו לבעיות שלהם ואין להם הפרעות נפשיות אמיתיות שמביאות אותם לא לצאת מהמיטה.