4 תשובות
א. מתוך הקטע, ניתן לראות שגיבוש המדיניות החדש של וייצמן, כפי שמתאר בקטע, נפתח לפניו ומבטא את המצב המתאים לפי תפיסתו. תחושתו הראשונית לא הייתה משהו של שמחה או התרגשות מיוחדת, אלא נראה כי הוא חש מאוכזב מן התוצאה וכן אולי מוזר לו כי הסיכום של ההצהרה נמסר לו על ידי נציג משרד החוץ הבריטי ולא ישירות מטקסט עצמו. ניתן להבין זאת על פי המשפט "אכן, בתחילה הבן לא מצא חן בעיני", שמעיד על התחושה שלו לפני שהוא הסכים לחתום על ההצהרה. יש לציין כי זאת תחושה רגישה ואולי מאוד אישית, ולכן קשה להסיק על מנת להבין מדוע הוא גיבה בדרך זו.
כאשר נסתכל על הטקסט של ההצהרה עצמו, ניתן לראות שהוא מורכב משני חלקים: החלק הראשון מציין את כוונת הציור הלאומי של העם היהודי להקים מדינה יהודית, והחלק השני מציין את המדיניות של הצמחונות הבריטי בפלסטין. ניתן להסיק כי וייצמן היה יותר מתעניין במכשולים המתגלים בקידום הרעיון של מ
כאשר נסתכל על הטקסט של ההצהרה עצמו, ניתן לראות שהוא מורכב משני חלקים: החלק הראשון מציין את כוונת הציור הלאומי של העם היהודי להקים מדינה יהודית, והחלק השני מציין את המדיניות של הצמחונות הבריטי בפלסטין. ניתן להסיק כי וייצמן היה יותר מתעניין במכשולים המתגלים בקידום הרעיון של מ
תשנה את זה קצת^
תגובות לפרסום ההצהרה היו שונות:
1. התגובה החיובית: בישראל ובתוך התנועה הציונית הייתה תגובה חיובית לפרסום ההצהרה, כי היא אישרה את זכותה של העם היהודי להקים מדינת ישראל והייתה מצפה להכרה בה על ידי המדינות הבינלאומיות.
2. התגובה השלילית: יש לציין שתגובות שליליות גם היו, ובעיקר מצד הערבי. הם סיפקו תגובה נלהבת ואף איום של התנגדות לקמפיין הציוני ולהקמת מדינת ישראל. תגובתם תלויה במעמדם בחברה ובקשרם לנושא.
1. התגובה החיובית: בישראל ובתוך התנועה הציונית הייתה תגובה חיובית לפרסום ההצהרה, כי היא אישרה את זכותה של העם היהודי להקים מדינת ישראל והייתה מצפה להכרה בה על ידי המדינות הבינלאומיות.
2. התגובה השלילית: יש לציין שתגובות שליליות גם היו, ובעיקר מצד הערבי. הם סיפקו תגובה נלהבת ואף איום של התנגדות לקמפיין הציוני ולהקמת מדינת ישראל. תגובתם תלויה במעמדם בחברה ובקשרם לנושא.