אבא שלי נפטר וחזרתי אחרי חודש לבסיס (בסיס סגור), אין לי אנרגיה לכלום אני גם לא עושה פה כלום

אני מנסה אבל כל דבר שואב ממני כמות אנרגיה עצומה, אני בוכה כל יום, דואגת לאמא שלי, היום הייתי אמורה לצאת מהבסיס עם כמה בנות להסתובב איפשהו סתם לכיף, אחת פשוט נשארה לישון, אחת אמרה שהיא בסוף גמורה מעייפות (באיחור של חצי שעה), ועוד אחת אמרה שהיא בסוף הולכת עם בנות אחרות אבל אם אני רוצה אני יכולה ללכת לשם (לבד). אחרי זה היא הבינה שהבנות האלה לא קשורות אליה והיא הרגישה לבד אז היא כתבה לי לא משנה כבר בסוף שנלך אני והיא, והרגשתי ממש חרא שאפילו שאבא שלי מת אני אופציה שנייה ואני ממש לא צריכה את הטובות שלה אז הורדתי את המדים למרות שאני הייתי כבר מוכנה וחזרתי לישון. אני באמת מנסה ללכת לחדא ולעשות דברים אבל היום המצב הנפשי שלי פשוט אומר לי להשאר כל היום במיטה. אין לי כוח לכלום, אין לי כןח לאף אחד. אני לא יודעת אפילו לספר במילים איך אני מרגישה כשקצינות רוצות שאני אדבר איתן.. איך להתמודד? יש לי פה עוד שבוע