שלטון העם או שלטון החוק?

איזון.

זה מאוד תלוי. יש בעקרון שלטון העם חשוב מאוד אבל שלטון העם גם צריך משהו שיוכל לעכוף אותו. אם זה עוד גוף מחקק או חוקה שלפיה הממשלה חייבת ללכת. אם אין את המעצורי םהאלו שלטון החוק מאוד חשוב בגלל שהוא אומר לממשל מתי הם הולכים יותר מדי או פוגעים בזכויות אדם.

שואל השאלה:
אם צריך להחליט בין זה שבית המשפט יחליט אם לגרש יהודים מיהודה ושומרון, לבין זה שיעשו משאל עם בנושא, מה עדיף?

זה אני חושב שהעפ ועגיף לעשות ממשל עם. בכללי אני חושב שהכי טוב יהיה שבית המשפט יוכל להגיד את המילה האחרונה בדברים שקשורים לזכויות אדם (כולל דברים שישנו את פני המדינה טיהפכו אותה ללא דמוקרטית) בעוד שנבחרי העם יחליטו על הדברים האחרים. וכמובן הפרדת רשויות מוחלטת

שלטון החוק כמובן. העם צריך להיות כפוף לחוק, כשאין חוק (או יותר נכון, כשהעם משתלט על החוק), העם עושה דברים לא יפים כמו שואה.

גרמניה הנאצית היא דוגמה קלאסית לאיך שלטון העם הפך להיות חשוב יותר משלטון החוק.

שואל השאלה:
^ גרמניה הנאצית לא הייתה דמוקרטיה
הם היו דמוקרטיה לפני זה, אבל הנאצים ביטלו את הדמוקרטיה

נכון. היה חוק, ובעזרת שלטון העם הם שינו אותו והפכו ללא דמוקרטיה.
אם ברפובליקת ויימאר היה חוק חזק, הנאצים מלכתחילה לא היו נכנסים לפרלמנט, בטח שלא משתלטים עליו.

שואל השאלה:
^ הנאצים הגיעו לשלטון וביטלו את שלטון העם והחוק, אם היה ממשיך שם שלטון העם היו מחליפים את הנאצים

הם ביטלו את שלטון העם והחוק בעזרת שלטון העם.
אם שלטון החוק היה חזק יותר משלטון העם, הנאצים לא היו יכולים לשנות את החוק גם אם יש להם את תמיכת העם, אך מכוון שבגרמניה שלטון העם היה חזק יותר, לנציגי העם הייתה הסמכות לשנות את החוק.

שואל השאלה:
^ ומי הם השופטים? מי בחר בהם? לא העם
למה שמישהו שלא נבחר על ידי העם יהיה חזק יותר ממי שכן נבחר על ידי העם?
שם בצד את הנאצים זה מקרה קיצון

בענייני עבירות על החוק- שלטון החוק
בעניינים מדיניים גדולים (כמו אם יעלה עניין החזרת הגולן תמורת הסכם שלם עם סוריה)-משאל עם.