פליז תגידו שיש עוד אנשים בודדים כמוני שרק רוצים שהכל יגמר או לפחות לברוח למציאות אחרת

אני פאקינג לבד כל הזמן בבית ספר היסודי שלי היה עלי חרם בחטיבת ביינים חברים מאוד רעילים שעודדו אותי להרס עצמי ועכשיו עברתי בית ספר ואין לי חברים בכלל היה לי פה ושם אנשים לדבר איתם כדי להעביר תזמן אבל הם מדברים איתי רק כשמשעמם להם ואז נוטשים אותי כולם נוטשים אותי הייתי בפנימיה אבל בגלל שהיה לי שם כמה התפרצויות זעם (כי קשה לי נפשית) כולם התחילו לשנוא אותי אז עזבתי את הפנימיה אבל אין לי פאקינג חברים באמת בבית ספר יש שתי בנות שאני מנסה להתחבר אליהן אבל כשהן ביחד אני גלגל שלישי והן לא כל כך מדברות איתי אני מנסה לשכנע את עצמי אולי שטוב לי לבד אבל אני סהכ משקרת לעצמי ממש אולי אני נועדתי להיות בלי חברים בחיים האלה אולי אף פעם לא יהיו לי אבל זה ממש יעודד אותי לדעת שאני לא היחידה ככה (סליחה על ההתבכיינות הארוכה שלי)