שמישהו יסביר לי איזה חוקים חוקקו ולמה כןלם אומרים שהממשלה תגרום לדיקטטורה

כי זו ממשלה דוחה

שואל השאלה:
נראלי אתה מדבר מבלי להבין, אני אעדיף לשמוע עובדות ולא רק לכלוך, כל התקשורת מלאה בלכלוך וכבר לא הבנתי מה באמת קורה פה, אני בתור נערה מתעניינת בדברים האלה אבל באלי להבין כדי שאני אןכל לקחת את הצד שלי ולא הבנתי מה קורה פה ואני לא אקשיב לתקשורת כי תמיד מנפחים הכל ואומרים דברים שלא קשורים

הבעייה היא פסקת ההתגברות שמאפשרת לכנסת ברוב זעום של 61 לחוקק מחדש חוקי יסוד שבג"צ ביטל ולהתגבר על בית המשפט.למשל בג"ץ החליט ברוב גדול לבטל את מינוי דרעי שהואשם בפלילים וישב לשר ועכשיו הכנסת מנסה לבטל את ההחלטה ולחוקק חוק שיאפשר לו להישאר.
בעייה אחרת היא הרכב הוועדה לבחירת שופטים-11 איש מתוכם 8 חברי כנסת מה שחוששים שהם יצביעו בעד או נגד שופטים לפי העדפה אישית ולא מקצועית.

עדיין לא חוקקו שום חוק, אך יש רצון מקואליציה ובפרט מצד השר לוין וחבר כנסת שמחה רוטמן, ליישם את "רפורמה משפטית". היא נוגעת בכמה תחומים אבל אפשר לקצר אותה לארבעה דברים משמעותיים:

1. מינוי שופטים הנבחרים, בימינו- השופטים נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, שבה חברים חמישה גורמי מקצוע (שלושה שופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין) וארבעה נבחרי ציבור (שני שרים ושני חברי כנסת לרוב אחד מהם מאופזציה) למען בחירה של שופט יש צורך ב7-2 או יותר. שינוי- הועדה תורחב ל11 נציגים. ויינתן ייצוג שווה לכל אחת משלוש הרשויות: 3 שופטים, 3 שרים, 3 חברי כנסת. ושנים אחרים יבחרו על ידי שר משפטים, ובגלל שרוב בחירת השופט עדיין נשאר על 7 יוצא שהקואליציה בוחרת את שופטים.

2. ביטול עילת הסבירות, בימינו- שופטי בית המשפט העליון נטלו לעצמם בעזרת חוק מנדטורי-בריטי, את עיקרון "סבירות" כלומר שלשופטים יש יכולת להתערב בהחלטות ממשלה, אם מדובר לדעתם בדבר אשר לוקה "בחוסר סבירות קיצוני". שינוי- ביטול האפשרות של בית משפט להשתמש באותו חוק מנדטורי, למען הצדקה לביטול חוקים.

3. פסקת התגברות, בימינו- בגלל חקיקת שני חוקי יסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. שממנו שאב השופט הארון ברק את "מהפכה חוקתית", כלומר שיש לבית משפט מעצם שני חוקי אלה את יכולת לבטל כל חוק (פסק דין מזרחי), שבגץ מפרש בתור פגיע בשני חוקי יסוד. שינוי- עברה של חוק התגברות על אותה פסילת חוק, של בג"ץ ברוב של 61. (גם אהרון ברק שופטים נבחרים מסכימים עם רעיון, אך מחלוקת באיזה רוב).

4. היועצים המשפטיים, בימינו- יועץ משפטי של כל משרד אינו משרת אמון אלא משרה מקצועית, ואין דרך לשר לבחור יועץ. ושר שהחליט לנהוג בניגוד לייעוץ המשפטי ימצא את עצמו בבית המשפט ללא ייצוג משפטי. והיועץ כפוף מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה.
שינוי- היועץ המשפטי של כל משרד יתמנה על ידי השר בעצמו, כלומר משרתו תהיה משרת אמון.

(אין שום הבטחה שזה ישאר כך, יש הידברות ושינוים קוראים לכאן ולכאן.)

טענות נגד- הרפורמה יוצרת כוח בלתי מרוסן בידי נציגי הנבחרים וזה לא דבר שקורה בדמוקרטיות, ולטענתם זה יצור בפועל שהכנסת תוכל לחוקק חוקים שסותרים את העקרונות הבסיסיים של דמוקרטיה, אשר יפגעו בזכויות האזרח, והרווח כלכלי בגלל בריחת חברות השקעה.

שואל השאלה:
תןדה רבה לך, הבנתי עכשיו הכל, אני חושבת שיש שם דברים שמאוד קיצוניים אבל בכל זאת כל שר שאמר מילה והתנגד לרפורמה המשפטית מצא את עצמו עם תיק, אני מסכימה עם הרבה דבירם שם פשןו בפחות קיצוניות אבל זה ברור שהחוקים לא יאושרו ככ קיצוניים והם יהיו פחות קיצוניים אבל בואו תמיד כדי לשנות משהו צריך להתחיל בקיצוני עד שזה השתנה ובסוף יהיה פשרה

זרתוסטרא אכן סיכם יפה.
יש עוד נקודה שמדברים עליה פחות- ביטול שיטת הסניוריטי.
בפשטות-נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ויוכל להיות אדם שמעולם לא היה שופט בעליון. זה אולי לא כל כך נורא.
הרפורמה הזו מעוררת חשש רב של פוליטיזציה של בית המשפט והחלשה אמיתית של הרשות השופטת עם הגדלת כוחה של הכנסת במיוחד בנוגע לחוקי יסוד וזה נושא קריטי כי בישראל אין חוקה.