פריקה קטנה על זה שאני ואחי נמוכים מאוד ואחותנו החמודה והצעירה גבוהה מאוד

אני הבת הבכורה במשפחה. שנתיים מתחתיי יש לי אח בן 19, ואנחנו ממש צמד מאז שאני זוכרת אותו.
אני ואחי נמוכים מאוד וזה לא ממש הפריע לנו.
במשפחה המורחבת שלנו יש גם גבוהים וגם נמוכים, ולכן היה נראה לנו טבעי לגמרי להיות נמוכים וזה פשוט לא היה נושא אצלנו.
אני 1.51 ואחי בדיוק1.60 וזה היה סבבה לגמרי.
אלא שברוך ה' יש לנו אחות שצעירה מאיתנו והיא בת 16 והיא נתברכה בגובה.
כמה גובה?
אז כיום היא מטר 86 ועוד היד נטויה.
היא בניגוד לאחיה הגדולים לא הסכימה להישאר למטה ופיתחה גוף גדול וחסון שגם נוסק לגובה עצום.
וכך אני אחותה הגדולה שרגילה להיות זאת שמעליה, מצאתי את עצמי מתחת אחותי הקטנה כשאני נמוכה ממנה נכון להיום ב-35 ס"מ.
וכן, נכון זה נורמלי לחלוטין שאני אהיה נמוכה מאחותי, אבל בפועל כשאני מדברת איתה ואני צריכה ממש למתוח את עצמי כדי להסתכל לה בעיניים, אני מרגישה שכאילו לי לא גילו את הסוד שאצלנו במשפחה אפשר להיות גבוהים.
בסוף, אני כאילו זאת עם הסמכות אבל בפועל אני ממש מתאמצת כדי לסגור את הפער בינינו.
אז אחי ואני אוהבים אותה מאוד כאחותנו הקטנה, אבל לשנינו מפריע שהיא גדולה מאיתנו ושאנחנו קטנים, וזה בעיקר מפריע לאחי שהוא גבר ואחותו הקטנה חזקה ממנו ומורידה לו דברים ממקומות גבוהים.
כן, הוא מבקש ממנה כדי שהיא תרגיש בנוח מלהיות גבוהה מאיתנו, אבל כשהוא רואה את התמונות איתה שבה הוא מגיע לה מתחת לסנטר, אני יודעת שזה צובט לו את הלב שהוא כזה קטן לידה.
והוא גם גילה לי שיהיה לו קשה ביום שהוא יהיה מתחת לכתף שלה אבל הוא יודע שזה יבוא.
והייתי צריכה לפרוק, כי מה שהכי חשוב לנו זה שלא משנה מה אנחנו אחים ואנחנו אוהבים אחד את השני.
ודווקא לנו הגדולים יש את התפקיד לסובב את הראש כלפי מלעלה ולשמור את הקשר. וכן לפעמים גם ליטוף או טפיחת שכם גם אם את אח גדול שהיד שלך מגיע רק עד הסנטר של אחותך הקטנה.
כן, היא רוצה שאתה תהיה ההוא שמעריץ את הגובה שלה ושמח במה שהיא קיבלה למרות שאתה הרבה מתחתיה