2 תשובות
שואל השאלה:
אז איך זה שהיה שלטונות חזקים בקונגו לפני הכיבוש האירופאי?
אז איך זה שהיה שלטונות חזקים בקונגו לפני הכיבוש האירופאי?
אנונימית
יש דבר כזה שנקרא קללת המשאבים.
הוא בגדול אומר שמדינות שנמצאים בשטחן הרבה משאבים מסוגים שונים, דווקא הן יחוו אי צמיחה כלכלית ואפילו משבר כלכלי.
זה בדיוק מה שקורה באפריקה.
אפריקה היה היבשת העשירה בעולם, יש בה משאבים בשפע כולל זהב, ברזל, יהלומים, גז, דלק, נפט, מינרלים, אורניום, נחושת, קולטן.
כאן רואים סתירה. איך עושר גדול שכזה יכול ללכת עם העוני העצום שיש באפריקה? אבל דווקא אותו עושר הוא זה שמוביל לעוני העצום. רק כאחוז אחד מהייצור התעשייתי בעולם הוא מאפריקה, למרות כל המשאבים האלו.
כ-70 אחוז מהייצוא של המדינות מדרום לסהרה הוא משאבים. זה הופך אותן לפגיעות מאוד לחברות גדולות מחוץ לאפריקה, ולאליטות השולטות במדינות יש את הקשר עם אותן חברות. אפשר לראות את אנגולה כדוגמה. היא חוותה צמיחה כלכלית מהירה מאז 2002, כשנגמרה בה מלחמת האזרחים בניצחון לחברי המחתרת המרקסיסטית, ה-mpla, שעד היום שולטים באנגוליה ופיתחו אופי של אוליגרכיה אליטיסטית. אותה אליטה שומרת על קשרים טובים עם סין ועם חברות מערביות כדי למכור את המשאבים הרבים של אנגולה ושומרת את הרווחים בין האליטה, בזמן שהאזרחים סובלים מעוני נרחב.
מצפון לאנגולה יש את קונגו, שגם ממנה אפשר ללמוד הרבה על קללת המשאבים. קונגו היא המדינה העשירה בעולם בקולטן, משאב חשוב שנדרש כדי לייצר כל מכשיר סלולרי או חשמלי, כמו טלפונים ומחשבים. שילוב של עתודות הקולטן הגדולות שנמצאות בקונגו, יחד עם החברה המגוונת אתנית ושבטית שיש מדרום לסהרה, גרמה לפריצת מלחמה קשה בשנת 1998, מלחמת קונגו השנייה. נלחמו בה שבטים, מיליציות, קבוצות חמושות ומדינות שונות מסביב לקונגו. היא הסתיימה בשנת 2003 ובינתיים זו המלחמה הקשה ביותר במאה ה-21, עם כמות מוערכת של בין 2.7 ל5.4 מיליון הרוגים, רובם מרעב שנוצר כתוצאה מהמלחמה.
חשוב לציין שהמבנה האתני שבטי המפורד גם כן תורם מאוד לקללת המשאבים. אפשר לקחת את ניגריה כדוגמה טובה. היא יכולה לבדה להרכיב משהו כמו 200 מדינות עצמאיות אם כל קבוצה בה תקבל עצמאות, מה שמקשה מאוד על שלטון אחד במדינה. משאבים נרחבים מאפשרים לאליטות, ולמי ששולט בהם, להתעשר במהירות, בלי עזרה מאזרחי המדינה. הכסף נמצא באדמה עשירת המשאבים. כל מה שהאליטה צריכה לעשות זה לכרות או להפיק את המשאבים בשטח ולמכור אותם. אין לה צורך להשקיע במערכות חינוך, להשקיע בתשתיות ברחבי המדינה או בעובדים מקצועיים שיגדילו את העושר של האוכלוסייה. בשנות ה-50 התגלה בניגריה נפט רב. השלטון פנה לחברה הולנדית חיצונית כדי להפיק את הנפט ושמר את הרווחים לממשלה הניגרית. הרווחים המהירים של האליטה גרמו לה להפסיק להשקיע בתעשייה המתרחבת במדינה באותו זמן.
האליטות מתעשרות רק משליטה בקרקע. הן לא צריכות אוכלוסייה משכילה או תשתיות מפותחות, אלא רק כוח צבאי כדי לשלוט בקרקע וחברה חיצונית לשיתוף פעולה.
לגבי הקולוניאליזם, הוא רק תרם לאפריקה המודרנית. לפני העידן הקולוניאלי כמעט ולא היו בה מדינות, רק שבטים שנלחמו בלי סוף אחד בשני. היום המצב דומה אבל פחות גרוע, ותחת הקולוניאליזם המדינות האפריקאיות נהנו מאיכות חיים הרבה יותר טובה (ברוב המקרים, להוציא פשעים שבוצעו בקונגו הבלגית או הטבח של הגרמנים במושבות שלהם. אבל האמת שגם אם האירופאים לא היו מתיישבים שם, כנראה שהיה הרבה יותר הרג).
בקצרה, עודף המשאבים באפריקה הוא הסיבה לעוני העצום שלה. עודף של משאבים מביא למצב בו האליטה ששולטת במדינה לא זקוקה לתושבים ולא תשקיע בחינוך או תשתיות, אלא רק בחברות חיצוניות כדי להתעשר ולשמור על מעמדה.
הוא בגדול אומר שמדינות שנמצאים בשטחן הרבה משאבים מסוגים שונים, דווקא הן יחוו אי צמיחה כלכלית ואפילו משבר כלכלי.
זה בדיוק מה שקורה באפריקה.
אפריקה היה היבשת העשירה בעולם, יש בה משאבים בשפע כולל זהב, ברזל, יהלומים, גז, דלק, נפט, מינרלים, אורניום, נחושת, קולטן.
כאן רואים סתירה. איך עושר גדול שכזה יכול ללכת עם העוני העצום שיש באפריקה? אבל דווקא אותו עושר הוא זה שמוביל לעוני העצום. רק כאחוז אחד מהייצור התעשייתי בעולם הוא מאפריקה, למרות כל המשאבים האלו.
כ-70 אחוז מהייצוא של המדינות מדרום לסהרה הוא משאבים. זה הופך אותן לפגיעות מאוד לחברות גדולות מחוץ לאפריקה, ולאליטות השולטות במדינות יש את הקשר עם אותן חברות. אפשר לראות את אנגולה כדוגמה. היא חוותה צמיחה כלכלית מהירה מאז 2002, כשנגמרה בה מלחמת האזרחים בניצחון לחברי המחתרת המרקסיסטית, ה-mpla, שעד היום שולטים באנגוליה ופיתחו אופי של אוליגרכיה אליטיסטית. אותה אליטה שומרת על קשרים טובים עם סין ועם חברות מערביות כדי למכור את המשאבים הרבים של אנגולה ושומרת את הרווחים בין האליטה, בזמן שהאזרחים סובלים מעוני נרחב.
מצפון לאנגולה יש את קונגו, שגם ממנה אפשר ללמוד הרבה על קללת המשאבים. קונגו היא המדינה העשירה בעולם בקולטן, משאב חשוב שנדרש כדי לייצר כל מכשיר סלולרי או חשמלי, כמו טלפונים ומחשבים. שילוב של עתודות הקולטן הגדולות שנמצאות בקונגו, יחד עם החברה המגוונת אתנית ושבטית שיש מדרום לסהרה, גרמה לפריצת מלחמה קשה בשנת 1998, מלחמת קונגו השנייה. נלחמו בה שבטים, מיליציות, קבוצות חמושות ומדינות שונות מסביב לקונגו. היא הסתיימה בשנת 2003 ובינתיים זו המלחמה הקשה ביותר במאה ה-21, עם כמות מוערכת של בין 2.7 ל5.4 מיליון הרוגים, רובם מרעב שנוצר כתוצאה מהמלחמה.
חשוב לציין שהמבנה האתני שבטי המפורד גם כן תורם מאוד לקללת המשאבים. אפשר לקחת את ניגריה כדוגמה טובה. היא יכולה לבדה להרכיב משהו כמו 200 מדינות עצמאיות אם כל קבוצה בה תקבל עצמאות, מה שמקשה מאוד על שלטון אחד במדינה. משאבים נרחבים מאפשרים לאליטות, ולמי ששולט בהם, להתעשר במהירות, בלי עזרה מאזרחי המדינה. הכסף נמצא באדמה עשירת המשאבים. כל מה שהאליטה צריכה לעשות זה לכרות או להפיק את המשאבים בשטח ולמכור אותם. אין לה צורך להשקיע במערכות חינוך, להשקיע בתשתיות ברחבי המדינה או בעובדים מקצועיים שיגדילו את העושר של האוכלוסייה. בשנות ה-50 התגלה בניגריה נפט רב. השלטון פנה לחברה הולנדית חיצונית כדי להפיק את הנפט ושמר את הרווחים לממשלה הניגרית. הרווחים המהירים של האליטה גרמו לה להפסיק להשקיע בתעשייה המתרחבת במדינה באותו זמן.
האליטות מתעשרות רק משליטה בקרקע. הן לא צריכות אוכלוסייה משכילה או תשתיות מפותחות, אלא רק כוח צבאי כדי לשלוט בקרקע וחברה חיצונית לשיתוף פעולה.
לגבי הקולוניאליזם, הוא רק תרם לאפריקה המודרנית. לפני העידן הקולוניאלי כמעט ולא היו בה מדינות, רק שבטים שנלחמו בלי סוף אחד בשני. היום המצב דומה אבל פחות גרוע, ותחת הקולוניאליזם המדינות האפריקאיות נהנו מאיכות חיים הרבה יותר טובה (ברוב המקרים, להוציא פשעים שבוצעו בקונגו הבלגית או הטבח של הגרמנים במושבות שלהם. אבל האמת שגם אם האירופאים לא היו מתיישבים שם, כנראה שהיה הרבה יותר הרג).
בקצרה, עודף המשאבים באפריקה הוא הסיבה לעוני העצום שלה. עודף של משאבים מביא למצב בו האליטה ששולטת במדינה לא זקוקה לתושבים ולא תשקיע בחינוך או תשתיות, אלא רק בחברות חיצוניות כדי להתעשר ולשמור על מעמדה.
באותו הנושא: